הפטרת לך לך תש"ף

מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח, צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ (ישעיהו מ"א)

מי העיר ממזרח? במי מדובר? למי הכוונה? והאם נבואה זו עוסקת בשיבה מגלות בבל, או בשיבה מהגלות השניה? פרשני ישעיהו המנסים להסביר כל נבואה בהקשר ההיסטורי והפוליטי, נחלקו. ומה דעתו של שד"ל? כאן, אני מבקש להעיר על שיטתו של שד"ל בנושא הרחב יותר.

שד"ל, בניגוד לפרשנים החדשים, (למשל: דעת מקרא, הרטום ורבים אחרים), איננו נוטה לחלוקה של הפרקים לחלוקות משנה, בדרך כלל כהקדמה לפרק, ולסיום וסיכום בסוף הפרק. הוא בוחר לתת "כותרת" לכל קבוצת פרקים, ולעיתים אפילו לקבוצת פסוקים, ובה גם הכוונה לתקופה אליה מכוונת הנבואה. כך, למשל, הוא כותב בראש פרק א:

תוכחה בימי חזקיה, בזמן שהיה שבנא על בית המלך, הוא שבנא הנזכר למטה סימן

כ"ב… וישעיה מתנבא על מפלת החסון, הוא שבנא, ועל קום צדיק תחתיו, אשר יעמיד שופטים צדיקים, ואז תשקוט הארץ, במשול בה משפט וצדקה.

כאמור, לעיתים מדובר בקבוצה של פרקים, ולפעמים רק על קבוצה של פסוקים. אך ההקדמה שלו איננה כתובה בראש הפירוש, אלא בראש הפרק עצמו!

בראש פרק מ' בתחילת כ"ו פרקי הנחמה, המתחיל ב"נחמו נחמו עמי", הוא מפתיע ומחלק את הנבואות לכמה חלקים:

מ עד נב (י"ב)

נבואות ונחמות על גאולת בבל על ידי כורש.

ובהמשך, בסיומם של הפרקים ששד"ל חיבר יחד, מגיעים הפרקים הבאים, להם ניתנת כותרת אחרת:

נב (י"ג) עד נו (ה')

הפיזור האחרון, צרות הגלות והגאולה העתידה

כלומר, פרקי הנחמה והגאולה מתחלקים לשתי תקופות- החזרה לארץ ישראל כעבור שבעים שנה, והחזרה כעבור 2000 שנה!

אמור מעתה, שהפרק שלנו, פרק מ"א, הוא חלק מקבוצת פרקים שעוסקת בנחמה על החורבן הראשון, חורבן בבל. נעשו מספר ניסיונות נוספים בדור האחרון, לשייך את נבואות ישעיהו לאירועים (עכשיוים או עתידיים), ובהקשר זה ראוי להזכיר את ספרם של הרבנים בני לאו ויואל בן נון. אך בחזרה לשאלה שבה פתחנו, תשובתו של שד"ל ברורה:

מי העיר ממזרח, זה כורש (ראב״ע רוזנמילר וגזניוס). צדק יקראהו לרגלו, כאילו האל קורא לכורש שיבוא אחריו לעשות רצונו, להשפיל את בבל.