וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם (הושע י"ב)
הפרק מהושע שנבחר לשמש כהפטרת פרשת ויצא נבחר מן הסתם עקב הפסוק הראשון שלו שכאילו מסכם את הפרשה:
וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם, וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה, וּבְאִשָּׁה שָׁמָר.
ואולם עיון בהמשך ההפטרה, מראה לנו כי יעקב כאן הוא המשל, ולא ברור לנו מה הוא הנמשל! ובכלל, הושע הוא מן הנביאים שקשה לרדת לסוף דעתם. קולמוסים רבים נשברו בניסיון להסביר מה הוא המשל באלגוריות שהוא מעלה. זאת- למרות שרוב נבואותיו של הושע מכוונות לאשמת שומרון, ונראה מההמשך של הפרק שגם כאן הנמשל הברור מאליו:
הִכְעִיס אֶפְרַיִם תַּמְרוּרִים.
ובפסוק הבא (אף שהוא כבר בפרק י"ג):
כְּדַבֵּר אֶפְרַיִם רְתֵת נָשָׂא הוּא בְּיִשְׂרָאֵל, וַיֶּאְשַׁם בַּבַּעַל וַיָּמֹת.
אבל מה שייך המשל לנמשל?
משה עהרנרייך, נולד בשנת 1819 בברודי שבגליציה. כתלמיד בבית המדרש לרבנים בפדובה, הוא ניסה את כוחו בפירוש של הנביא הושע, וכך הוא כותב:
"ויברח יעקב וגו': בני ישראל לא רצו לבטוח על ה' אלהיהם ועשו להם עגלים ומזבחות עד אין מספר ולא זכרו כי ביד ה' להושיע את הבוטחים בשמו כאשר עשה ליעקב אשר ברח עני וחסר כל מבית אביו מפני עשו, וגם היה מוכרח לעבוד באשה ולשמור את צאן לבן אביה כי לא השיגה ידו לתת לו את מוהר הבתולות כמנהג, ועם כל זה חזר לביתו עשיר וכבד מאד. ובהמשך:
"הכעיס אפרים תמרורים: אבל אפרים לא בטח בה' ועל ידי שהרבה לו מזבחות עשה הרע בעיני ה' אשר בחר בו לעם סגלה, ורצה לרוממו על כל הגוים בהדר כבוד חקיו ומשפטיו, והוא אמנם בעצמו הוריד את עצמו מגדולתו והכניס עצמו לדמים ולחרפה, במקום החסד והגדולה אשר היה יכול להתפאר בהם לעיני הגוים אם היה נאמן עם אלהיו, ולכן דמיו עליו יבואו ועזיבתו את ה' תהיה לו לחרפה גם בעיני כל העמים, כי לא יוסיף להיות במספר העמים, אבל יעבוד מלך עם נכרי".
הקורא את הפירוש מציין לעצמו קודם כל, שהעברית הכבדה של עהרנרייך איננה העברית של מורו, שד"ל. גם בכתב היד שאותו קיבלנו מהארכיון שבבית המדרש לרבנים ברומא יש שגיאות הנובעות מכך שהעברית איננה שגורה על לשונו. ולמרות זאת, התלמיד הנמצא בתחילת שנות העשרים לחייו, מצליח לכתוב פירוש לספר הושע הסבוך, אחרי ששנתיים קודם לכך השלים פירוש לספר מיכה, והדבר מוכיח קודם כל, כי בצד הנחישות של התלמיד, יש גם רצון עז של המורה, להביא את תלמידיו ליכולת לעמוד במשימה כה מורכבת. כמה מתלמידי תקופתנו היו עומסים על שכמם מטלות כאלה??