לפרשת וארא תש"ף

או: כאשר שד"ל כועס

וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ.. כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.. וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם

שד"ל איננו יוצא מכליו לעיתים קרובות. הוא עושה זאת רק כאשר הוא קורא דבר פרשנות שיש בו חוסר יושר, או חוסר התאמה לתפישת התורה.  דוגמא אחת לכך היא בפירוש לפסוק (ד8) "ושאלה אשה משכנתה". הדילמה הידועה היא- האם היה זה מעשה ראוי, או תחבולה, ואם כן- מדוע. כך אומר שד"ל:

ושאלה וגו': אין ספק שהיה זה מעשה תחבולה, כי הם לא אמרו להם שלא לשוב עוד, אלא ללכת דרך שלושת ימים ולשוב; גם לשון שאלה ידוע שהוא על מנת להחזיר..

לאחר שהוא מביא את דבריהם של רשב"ם ("ושאלה- במתנה גמורה") ושל הרמבמ"ן ("אין צורך להוציא את הפסוק ממשמעו"),  ועוד ראשונים ואחרונים, מבני עמנו ובני עמים אחרים, הוא מגיע לויכוח מסוג אחר: האם משה אמר את הדברים מליבו, או בהוראת ה'.

 והאיש Cahen כתב [וכאן בא ציטוט ארוך בצרפתית, שעיקרו- לא משה הנחה את העם, ובוודאי שלא על פי הוראת הקב"ה, אלא הם, מדעתם, רצו להיפרע מנוגשיהם].

והנה האיש הזה מלבד שאיננו מייחס המעשה הזה לצווי אלהי, כמו שאינו מודה בכלל באלהיות התורה ושאר הנבואות, הוא איננו מייחס אותו אפילו לצווי משה, אלא לפחזות העם השקוע בשעבוד. אם כן, ספר תורת משה איננו אלא סיפורי הבלים ושקרים, כי לפי דעתו משה איש חכם וצדיק היה, ולא ציווה כדבר הזה, וכאן כתוב כי הוא ציווה בדבר ה'; אם כן, מה לו לאיש הזה לתרגם ולפרש ספר אשר כזה? ומי יתן ולא שלח ידו לגעת בו! "טמא וכסיל לא יעבור בו דרך קדש יִקָרֵא לו".

אינני יודע האם המצוטט הוא יהודי (כהן) או לא. אך ברור כי דבריו הצליחו להוציא את שד"ל מן הכלים, ודרך אגב גם להעביר לתלמידיו את המסר.

ובהמשך, בפירוש ארוך, מסביר שד"ל לתלמידיו את הדרך שבה מנסה התורה ללמד את ישראל לקח ממעשי אבותיהם ביציאת מצרים:

אמנם יש משיבים כי בדין נטלו ישראל מה שהשאילום המצרים אשר השתעבדו בהם, אבל איך יצווה ה' מעשה רמיה? והלא הציווי הזה היה עושה רושם קשה ורע בלב בני ישראל, כי מזה ילמדו לשון תרמית וישחיתו מעלליהם. וכי לא היה ה' יכול להעשיר את עמו בלא שיצוום מעשה עָקְבָה? – אבל בהפך נרשם בנפשם כי ה' ישיב לאיש כפעלו ויעניש הרעים והמתאכזרים על רעיהם. כי אמנם בני ישראל לא עשו הדבר הזה מלבם, ואולי מרוב תשוקתם להתרחק ממציקיהם ומארץ אוכלת בניהם לא היו מתעוררים כלל לדבר הזה, אלא עשוהו מפני שכן צווה אותם מנהיגם המדבר להם בשם ה'. והנה מה שנרשם בנפשם הוא כי ה' שונא אנשי עוולה ואת דכאי רוח יושיע.

אכן, דברים כדרבנות.