בערב יום הכיפורים תשע"ו, במלאת מאה וחמישים שנה לפטירתו של שמואל דוד לוצאטו, הוצאנו לאור את פירושו לחמישה חומשי תורה, בהוצאה חדשה, מבוססת על כתבי היד של תלמידיו. היתה זו עבודת נמלים, עליה שקד צוות מספר שנים, עד שהוציא תחת ידו עבודה מוגמרת. הכל התחיל כאשר מצאנו בספריה בביתנו כתב יד המחזיק 330 עמודים צפופים בכתב יד, שאותו כתבו האחים יעקב ויצחק פארדו, בתקופת היותם תלמידים בבית המדרש לרבנים בפאדובה, בשעורי התורה של שד"ל. משם, הרחבנו את חיפושינו גם לכתבי יד אחרים, והצטיירה לנו אט אט התמונה כולה.
הלימודים בבית המדרש היו שלוש- שנתיים, ובמקביל נדרשו התלמידים לרכוש גם תואר אקדמי באוניברסיטה של פדובה. על התלמידים היה עומס גדול מאד, שכן בנוסף לכל, הם נדרשו להעתיק כל פעם (לפני השעור או אחריו) את הטקסט ששד"ל הכין, והכל בעברית. ואולם העבודה הקשה שלהם, היא ברכה לחוקרים שיבואו אחריהם: שכן נשארו בידינו מספר לא קטן של מחברות, של תלמידים שונים ולאורך למעלה מעשרה מחזורים, לתורה.
על בית המדרש לרבנים הרחבנו בנספחים בסוף ספר דברים, ולכן אין כאן המקום להאריך. נספר רק שעם צאתו לאור של הפירוש של שד"ל לתורה, שבסיסו – כאמור- כתב היד של האחים פארדו, נערך יום עיון מרגש, באוניברסיטה של פאדובה, בפאתי הגטו של העיר, בה שכן בית המדרש. ביום העיון הרצו טובי המומחים, מישראל ומאיטליה, עם תרגום סימוטאני בין שתי השפות. אך ההתרגשות הגדולה היתה דווקא של הקהל, שהיה מורכב ברובו מהצאצאים של הרב יצחק פארדו, שהתקבצו ובאו לכנס הזה להתחבר מחדש לשרשים של משפחתם.
את הפרויקט הגדול של הוצאת כל פירושי שד"ל לתנ"ך שבנמצא, חייבים היינו להמשיך גם הלאה. מסתבר ששד"ל לימד את תלמידיו גם את ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל, וכן את קהלת, איוב ומשלי, וכן פירש שני פרקים מתהלים (מ"ט, נ"א). כמו כן סברנו שנכון יהיה להוסיף גם את הפירוש לארבעה מתרי עשר, שהוציאו תלמידיו.
מקורות לפירוש שד"ל לנ"ך
על מנת להכין את הפירוש לנ"ך, ריכזנו את כל המקורות האפשריים, חלקם כתבי יד, וחלקם בדפוס, שמצאנו. כתבי היד, חלקם בכתב ידם של תלמידי שד"ל, ויש אף בכתב ידו של שד"ל עצמו. ובדפוס- בספרים ובכתבי העת של אמצע המאה ה- 19.
המקורות שבידנו:
- מהדורת לעמבערג (1876)- מכילה לקט מכתבי עת של אותה התקופה, שבהם פירסם שד"ל חלק מפירושיו, וכן כתבי יד (כנראה) של תלמידיו. במהדורה זו פירוש שד"ל לירמיהו (עד פרק מ"ז), יחזקאל (עד פרק ל"ב), תהלים (פרקים ל"ט, מ"א), משלי ואיוב.
- כת"י שוקן 10945: יש בספריית שוקן חמש מחברות בכתב ידו של משה הלוי עהרענרייך, תלמידו של שד"ל. מה"ע הוא יליד ברודי שבגליציה (1821) שהגיע ללמוד בבית המדרש בפדובה (למחזור של יצחק פארדו, שהחל לימודיו בשנת 1843, תר"ג). מה"ע שימש לאחר לימודיו כרב בכמה קהילות באיטליה. בתריסר השנים האחרונות של חייו (1887 עד 1899) שימש כמנהל בית המדרש לרבנים, שנדד מפדובה לרומא.
- קובץ 1 בראשית ושמות מפורש ומתורגם ע"י שד"ל. העתקת משה הלוי עהרענרייך מברודי. בעמוד הבא כתוב: ר"ח כסלו תר"ג לפ"ק. בסיום המחברת כתוב: כ"ח סיון תר"א (??) 205 עמודים.
- ב. קובץ 2 בפתיחת המחברת כתוב: שד"ל- באור קצר על ספר שמות כ"ה ועד סוף ויקרא, במדבר, דברים. העתקתיו מפי מורי ורבי הגדול שד"ל נר"ו, אנכי הצעיר משה בן מרדכי הלוי עהרענרייך. בסיום המחברת כתוב: תר"ב לפ"ק. ט' לחודש מנחם השלמתי העתקת באור הקצר ותרגום איטלקי לשלושה מחומשי תורת אל מפי מורי ורבי הגדול שד"ל נר"ו. בהל"כ. [ברוך הנותן ליעף כח]. אנכי הצעיר משה בן מרדכי אהרן הלוי מבראדי בגאליציה. 92 עמוד.
- קובץ 3 ישעיהו א- ס"ו . הושלם בד' אדר תר"ב. עהרענרייך. 154 עמודים. סיום מרגש:
ברוך ה' המבדיל בין אור לחושך ובין ישראל לעמים, על אשר זכיתי לשמוע פירוש אביר הנביאים מפי מורי היקר רבנו שד"ל עליו יציץ נזרו, להאיר את חשכי ולהפיץ ענני הסכלות מעיני, ולהעתיק לי כל יום ויום עמוד או שניים מספר היקר הזה עד שהשלמתי אותו היום ביום ד' אדר תר"ב לפ"ק. יהי רצון מלפניו שיזכה אותי להשמיע אותו לאחרים, ולחזור ולעיין בו עוד פעמים רבות, להפיץ תורה בישראל ומשפט ואמת בבית יעקב; למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר. הצעיר משה הלוי עהרענרייך.
- קובץ 4 ירמיהו א- מ"ו. התחלת הכתיבה- ב' כסלו תר"ג. הסיום- "היום, יום ו' לפרשת בלק תר"ג השלמתי בע"ה העתקת מ"ו סימנים מספר ירמיהו, מפורש ומתורגם ע"י מורי הרב שד"ל נר"ו. 88 עמודים.
- קובץ 5 איוב א- י"ח 15 עמודים . בעמוד האחרון- ב' שבט תר"ד.
יחזקאל א- כ"ז 45 עמודים. בראש הפירוש מוזכר התאריך ח' טבת תקצ"ו (??).
ובסיום המחברת כתוב:
היום, ח' לחודש אב תר"ב השלמתי העתקת תרגום ופירוש של כ"ז סימנים מספר יחזקאל, הם הם אשר פירש עד הנה מורי הגדול שד"ל נר"ו. ב"ה ל"כ ואע"י.
[ברוך הנותן ליעף כח, ולאין אונים עצמה ירבה].
אנכי הצעיר משה הלוי עהרענרייך מבראדי.
[נראה כי שד"ל המשיך את פירושו ליחזקאל בשנים מאוחרות יותר.]
- 3. כת"י לוצקי (671 עד 677) כנראה מדובר בכתב היד הרחב ביותר של פירושי שדל לתנך. כתב היד נמצא בבית המדרש לרבנים בניו יורק, JTS.
ותודה מקרב לב לר' דוד בלומברג, יו"ר הספריה הלאומית, שבהשתדלותו קיבלנו את החומר הסרוק מה- JTS.
- 4. כת"י רומא (75)– 44 עמודים, תחילת ספר ירמיהו (א-ח): אח"ז (אלסנדרו זמאטו) הוא התלמיד.
- 5. כת"י שבאוניברסיטת קולומביה (ניו יורק): 893X :
- ירמיהו א-מ"ו. 9766L : 65 עמודים.
- קהלת- L 9764. 21 דף. שניהם- מלאכת התלמיד אברהם גריגו.
- כתבי היד שבספריה הלאומית:
- יחזקאל, YAH176 60 עמודים. (1835).
- כתבי היד על ישעיהו שבספריה הלאומית- מאחר והפירוש על ישעיהו הוא היחיד שאותו ערך שד"ל בעצמו (ראה להלן במבוא לישעיהו), החלטנו שלא להתחקות אחר מהדורות קודמות שלו.
- תרי עשר– (ראה פירוט בכרך החמישי): כולל את פירוש יח"ף למחצית הראשונה של מיכה, שפורסם בשנת תר"א בחוברת ספר הזכרון, וכתב יד (רומא, 25), של שניים מתלמידי שד"ל: משה עהרנרייך שהשלים את מיכה, והוסיף גם את הושע, ודוד חי אשכנזי שפירש את ספר נחום וחבקוק. ותודה לספריה של הקהילה ברומא שהעמידה את כתב היד לרשותנו, ולד"ר גיזלה לוי שטרחה על סריקת כתב היד.
- ר' משה יצחק אשכנזי, אחד מתלמידי תלמידיו של שד"ל, כתב פירוש על כל כ"ד ספרים (ברוחו של שד"ל, והוא אף מרבה לצטט את שד"ל) שנקרא בשם "הואיל משה". ניתן לראות את הפירוש השלם על בראשית כאן: http://mg.alhatorah.org/Dual/Hoil_Moshe/Bereshit/1.1.
כאן המקום להודות לר' הלל נובצקי, בעל האתר "על התורה", שהידע העצום שלו בכל חדרי התורה, המשולב בהכרת כל אמצעי הטכנולוגיה החדישים, היו לי לעזר רב בשלבים רבים של ההוצאה לאור. מומלץ לכל הרוצה להתעמק בתנ"ך, ובעיקר כל הרוצה לעקוב אחרי השינויים בין כתבי היד, להשתמש באתר http://mg.alhatorah.org. שם יימצא מבוקשכם.
ואם אחד מהלומדים ירצה להתעמק יותר באחד מכתבי היד, אתם מוזמנים לפנות אלי למייל [email protected] ואעביר לכם ברצון את כל אשר ברשותי.
יונתן בשיא
תשרי תשע"ט