פרשת וישלח תש"ף

וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר (ל"ב 25)

הבנתו של שד"ל בחלק גדול מהשפות השמיות העתיקות, מאפשרות לו לא אחת להתמודד עם דעות שונות של חוקרים שונים, על המשמעות או המקור של פועל שיש בו שימוש במקרא. לא אחת, ההשערות שלו לא יעמדו במבחן הזמן, ובלשנים בני הדורות האחרונים יפנו לכיוונים שונים. עם תחיית השפה העברית, רבו העוסקים  במקורות שממנה צמחה העברית. אך את הידע של שד"ל יש לשפוט על רקע תקופתו.

הפועל "אבק", בבניין נפעל או התפעל, מקובל היום מאד. השימוש שאנו עוסקים בו היום הופך אותו למובן מאליו. לכן איננו שמים לב לכך שהוא יחידאי בתנ"ך! הוא מופיע רק בפרקנו (פעמיים), ותו לאו. הנה פירושו של שד"ל, בקיצור הראוי:

ויאבק: יש אומרים לשון אבק, התעפר בעפר, העלה עפר ברגליו על ידי נענועו במלחמה (מנחם, ראב"ע רמב"ן ורד"ק). וכן בלשון יוני palestra  נגזר מן pale שענינו עפר, וכן בלשון רומי in arenam descendere (ראז' וגעז'); ויש אומרים מלשון חבוק, וכן בלשון ארמית אביק לשון דבוק וחבוק (רש"י), וכן דעתי נוטה. וגזניוס (thesaurus) בקש להסתייע מתרגום שומרוני שמתורגם נגשושה עִמֵה, והוא מפרשו לשון גוש עפר. והוא שבוש, כי גוש איננו אבק, והתגושש נגזר מן גש וגשש שענינו בלשון סורי וארמי משמוש ('ויגש יעקב אל יצחק אביו וימושהו' תרגום ירושלמי וגששיה). והראיה הברורה לזה שהרי בספר הכותים אין כתוב ויאבק אלא ויחבק. ואיך יתכן שיתרגמוהו מלשון גוש ואבק? וגזניוס נפתה אחרי בוקסטארף אשר בערוך הגדול שלו הביא לשון התגושש שענינו luctari כגון 'משל לשני אתלטים שהיו עומדים ומתגוששים לפני המלך' (בראשית רבה פרשה כ"ב), 'עומד ומתגושש עם בנו' (שם ע"ז), 'נתגוששת עם העליונים ויכלת להם' (שם ע"ח). ופירשם מלשון גוש עפר, והביאם בשרש גוש, תחת אשר אינם אלא משורש גשש. וקודם להם הרמב"ם בפירוש המשנה (חלה פרק ב'), ואחריו הרע"ב פירשו ספינה גוששת, מלשון גוש עפר, ואינו אלא משורש גשש (וכן הביא בעל הערוך), ומענין משמוש כלומר שהספינה נוגעת בקרקע.

שד"ל מביא אם כן ארבע חלופות אפשריות (אבק, חבוק, גוש עפר, התגוששות) וגם את עמדתו שלו  עצמו. ושימו לב לכך שבניגוד למקומות אחרים, כאן הוא מביא את דעתו בצורה מינורית, בלי לקטול דעות אחרות משלו. אבל החשוב כאן הוא להדגיש שהוא מצטט 22 מקורות שונים, בשפות שונות ופרשנים שונים, מעמנו ומעמים אחרים!