תפריט
בערב יום הכיפורים תשע"ו, במלאת מאה וחמישים שנה לפטירתו של שמואל דוד לוצאטו, הוצאנו לאור את פירושו לחמישה חומשי תורה, בהוצאה חדשה, מבוססת על כתבי היד של תלמידיו. היתה זו עבודת נמלים, עליה שקד צוות מספר שנים, עד שהוציא תחת ידו עבודה מוגמרת. הכל התחיל כאשר מצאנו בספריה בביתנו כתב יד המחזיק 330 עמודים צפופים בכתב יד, שאותו כתבו האחים יעקב ויצחק פארדו, בתקופת היותם תלמידים בבית המדרש לרבנים בפאדובה, בשעורי התורה של שד"ל. משם, הרחבנו את חיפושינו גם לכתבי יד אחרים, והצטיירה לנו אט אט התמונה כולה.
הלימודים בבית המדרש היו שלוש- שנתיים, ובמקביל נדרשו התלמידים לרכוש גם תואר אקדמי באוניברסיטה של פדובה. על התלמידים היה עומס גדול מאד, שכן בנוסף לכל, הם נדרשו להעתיק כל פעם (לפני השעור או אחריו) את הטקסט ששד"ל הכין, והכל בעברית. ואולם העבודה הקשה שלהם, היא ברכה לחוקרים שיבואו אחריהם: שכן נשארו בידינו מספר לא קטן של מחברות, של תלמידים שונים ולאורך למעלה מעשרה מחזורים, לתורה.
על בית המדרש לרבנים הרחבנו בנספחים בסוף ספר דברים, ולכן אין כאן המקום להאריך. נספר רק שעם צאתו לאור של הפירוש של שד"ל לתורה, שבסיסו – כאמור- כתב היד של האחים פארדו, נערך יום עיון מרגש, באוניברסיטה של פאדובה, בפאתי הגטו של העיר, בה שכן בית המדרש. ביום העיון הרצו טובי המומחים, מישראל ומאיטליה, עם תרגום סימוטאני בין שתי השפות. אך ההתרגשות הגדולה היתה דווקא של הקהל, שהיה מורכב ברובו מהצאצאים של הרב יצחק פארדו, שהתקבצו ובאו לכנס הזה להתחבר מחדש לשרשים של משפחתם.
את הפרויקט הגדול של הוצאת כל פירושי שד"ל לתנ"ך שבנמצא, חייבים היינו להמשיך גם הלאה. מסתבר ששד"ל לימד את תלמידיו גם את ישעיהו, ירמיהו ויחזקאל, וכן את קהלת, איוב ומשלי, וכן פירש שני פרקים מתהלים (מ"ט, נ"א). כמו כן סברנו שנכון יהיה להוסיף גם את הפירוש לארבעה מתרי עשר, שהוציאו תלמידיו.
מקורות לפירוש שד"ל לנ"ך
על מנת להכין את הפירוש לנ"ך, ריכזנו את כל המקורות האפשריים, חלקם כתבי יד, וחלקם בדפוס, שמצאנו. כתבי היד, חלקם בכתב ידם של תלמידי שד"ל, ויש אף בכתב ידו של שד"ל עצמו. ובדפוס- בספרים ובכתבי העת של אמצע המאה ה- 19.
המקורות שבידנו:
ברוך ה' המבדיל בין אור לחושך ובין ישראל לעמים, על אשר זכיתי לשמוע פירוש אביר הנביאים מפי מורי היקר רבנו שד"ל עליו יציץ נזרו, להאיר את חשכי ולהפיץ ענני הסכלות מעיני, ולהעתיק לי כל יום ויום עמוד או שניים מספר היקר הזה עד שהשלמתי אותו היום ביום ד' אדר תר"ב לפ"ק. יהי רצון מלפניו שיזכה אותי להשמיע אותו לאחרים, ולחזור ולעיין בו עוד פעמים רבות, להפיץ תורה בישראל ומשפט ואמת בבית יעקב; למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר. הצעיר משה הלוי עהרענרייך.
יחזקאל א- כ"ז 45 עמודים. בראש הפירוש מוזכר התאריך ח' טבת תקצ"ו (??).
ובסיום המחברת כתוב:
היום, ח' לחודש אב תר"ב השלמתי העתקת תרגום ופירוש של כ"ז סימנים מספר יחזקאל, הם הם אשר פירש עד הנה מורי הגדול שד"ל נר"ו. ב"ה ל"כ ואע"י.
[ברוך הנותן ליעף כח, ולאין אונים עצמה ירבה].
אנכי הצעיר משה הלוי עהרענרייך מבראדי.
[נראה כי שד"ל המשיך את פירושו ליחזקאל בשנים מאוחרות יותר.]
ותודה מקרב לב לר' דוד בלומברג, יו"ר הספריה הלאומית, שבהשתדלותו קיבלנו את החומר הסרוק מה- JTS.
כאן המקום להודות לר' הלל נובצקי, בעל האתר "על התורה", שהידע העצום שלו בכל חדרי התורה, המשולב בהכרת כל אמצעי הטכנולוגיה החדישים, היו לי לעזר רב בשלבים רבים של ההוצאה לאור. מומלץ לכל הרוצה להתעמק בתנ"ך, ובעיקר כל הרוצה לעקוב אחרי השינויים בין כתבי היד, להשתמש באתר http://mg.alhatorah.org. שם יימצא מבוקשכם.
ואם אחד מהלומדים ירצה להתעמק יותר באחד מכתבי היד, אתם מוזמנים לפנות אלי למייל [email protected] ואעביר לכם ברצון את כל אשר ברשותי.
יונתן בשיא
תשרי תשע"ט
