fbpx

הפטרת בא תש"ף

כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים, וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא. (ירמיהו מ"ו)

הפרקים האחרונים של ספר ירמיהו מסודרים לא לפי סדר כרונולוגי. את פירושו על פרק מ"ו מתחיל שד"ל במשפט הבהרה: "אחרי שסיים את נבואותיו על בני עמו, הזכיר את הנבואות שהתנבא בזמנים שונים על שאר האומות". הפטרת השבוע היא הנבואה השניה (מתחילה בפסוק י"ג) ומדברת על חורבנה של מצרים בידי בבל: "הֹובִישָׁה, בַּת-מִצְרָיִם, נִתְּנָה בְּיַד עַם צָפוֹן" (כ"ד). ונדמה למתבונן מהצד, כי הבחירה של מסדר ההפטרות על הפרק הזה דווקא, באה כדי לציין שיש צדק היסטורי. יש מי שמכוון את ההיסטוריה, ולבסוף, מצרים תקבל את ענשה על השיעבוד של אבותינו, כ- 800 שנה קודם.

שרשרת הדימויים בפסוקי הפרק קשים מאד לפיענוח. על שני הפסוקים י"ז וי"ח נשברו קולמוסים רבים במשך הדורות. שד"ל כותב בפתח פסוק י"ז: "מקרא זה ושלאחריו קשה להולמם".

קָרְאוּ שָׁם, פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁאוֹן הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד.  חַי אָנִי, נְאֻם הַמֶּלֶךְ ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ,  כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים, וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא. 

המילים מנוסחות  כמשל (כמו התבור וכמו הכרמל) שאין אחריו נמשל. לכן הירשו לעצמם הפרשנים השונים להוסיף נמשל כראות עיניהם. שד"ל- כדרכו- סוקר את הפירושים השונים (תמיד הוא מקדים את הפרשנים היהודים ורק לאחר מכן מבני עמים אחרים), ורק בסוף הוא מביא את דעתו. וברשותכם, אדגיש בכל אחד מהפירושים מה הוא הנמשל. [ובסוף, אנסה להציע פירוש משלי].

אומר שד"ל: "יונתן ורש"י פירשו כמו שֶדְבַר אמת הוא שתבור קבוע בהרים והר הכרמל על הים. כן באמת יבוא הדבר הזה על מצרים. ודון יצחק פירש כמו שתבור בהרים הוא דבר קיים שלא יזוז ממקומו. וככרמל שהוא נטוע על הים ולא ימיש משם. כן יבא מלך בבל. ור' יוסף קמחי פירש כמו שהר תבור הוא מוּעַד לצוד שם וְלִפרוש רשתות (כמ"ש 'ורשת פרושה על תבור') כן יצודו אותם. וכמו עצי הכרמל שמביאים בים. כן יביאו אותם בשביה". 

שד"ל ממשיך ומביא עוד שישה פרשנים נוספים, ובסוף הוא מביא את דעתו:

ואולי יתכן לפרש, כמו שלא יהיה הדבר, ולא יבא שתבור וכרמל יבאו בים, כי לא יפלו בו אעפ"י שהם קרובים אליו, כן לא יהיה מה שאמרו אנשי המלחמה 'לכו ונשובה אל עמנו ואל ארץ מולדתנו'. אלא על כרחם ילכו רחוק מארצם.

נראה לי שגם שד"ל עצמו לא היה בטוח בפירושו, ולכן לא כתב "ולי נראה" אלא "ואולי יתכן לפרש". הנמשל שלו רחוק, ואפילו המשל לא קרוב למציאות, שהרי התבור רחוק מאד מהים.

כאן, אני רוצה לנסות ולהציע פירוש משלי:

הקורא את שני הפסוקים ברצף, יכול להתרשם שהנמשל לפסוק השני, שהוא המשל, הוא דווקא הפסוק הראשון! כלומר, בעוד שבדרך כלל הסדר הוא שקודם נותנים משל, ואחר כך נותנים גם את הנמשל, כאן התהפך הסדר. קודם נותן ירמיהו את הנמשל, פרעה מלך מצרים, ורק אחר כך את המשל.

מסובך? אני יודע. אבל הפסוקים המסובכים מזמינים פירוש מסובך. ואולי לכך התכוון גם רש"י בפירושו?


מעוניינים לקבל למייל שלכם כל שבוע - שד"ל בשבוע? מוזמנים להשאיר את הפרטים שלכם

   
       
   

   

       
   

   

אני מאשר/ת קבלת מיילים
   

   

     
   

פירוש שד״ל לתורה

הוצאה חדשה של פירוש שד"ל לתורה, מבוססת על השוואה בין מספר כתבי יד של תלמידיו, והשוואתם להוצאה המודפסת של הפירוש הראשון, בפדובה שבאיטליה. הפירוש נכתב רבדים רבדים, המציגים בבהירות את ההתפתחות של הפירוש לאורך עשרות השנים בהן לימד שד"ל תורה בבית המדרש לרבנים.
שיטתו הייחודית של שד"ל, גדול חכמי איטליה במאה ה-19, נחשפת בפירושו המקורי לתורה שמהלך בין דבקות במסורת היהודית לפרשנות מודרנית החותרת לאמת מדעית ולרציונאליזם.
"סדרת החומשים שארון הספרים היהודי אינו שלם בלעדיה"