fbpx

הפטרת נח

כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ (ישעיהו נ"ד)

הפטרת "רני עקרה" נקראת פעמיים בשנה, בפרשת נח ובפרשת כי תצא. הטעם לקריאתה ב"שבע דנחמתא" ברור. אך מדוע כאן? התשובה טמונה כנראה בפסוק שבכותרת: הנביא משווה במשל את הבטחת הקב"ה לנח שהמבול לא ישוב, להבטחת הקב"ה לעמו שהגלות לא תשוב.

שד"ל, המתבונן על הפסוק הזה, ומשווה אותו לתרגומים לשפות שונות, רואה שיש הבדל בין התרגומים, לגבי שתי המילים הראשונות של הפסוק: האם יש לחבר את שתי המילים למילה אחת? האם מדובר על המים של נח, או על הימים, התקופה של נח? שימו לב להשוואה. 10 תרגומים שונים! בלי גוגל ובלי מחשב!

אומר שד"ל:

ויונתן וסומכוס ותיאודוציאון והמתרגם הסורי והיירונימוס ורבנו סעדיה תירגמו כימי מלה אחת, ורד״ק אמר שהספרים מתחלפים בזה. ואף על פי כן נוסח שלנו עיקר, כי אחר כך פירש מה שסתם בתחילה, ואמר מעבור מי נח, וכן מתורגם בתרגום שבעים זקנים, וכן תירגמו רוזנמילר וגזניוס.

עשרה מתרגמים, החל מהמאה השניה ועד המאה ה- 19. תרגומים לארמית, ליוונית, ללטינית ולגרמנית. את כולם מביא שד"ל. לכולם הוא נותן את הכבוד המגיע להם. יהודים ושאינם יהודים. אך הוא גם איננו מהסס לומר את דעתו, שמעדיפה את המילים המופרדות, כי- מי- נח, וזאת בהתבסס על חציו השני של הפסוק, המוכיח שהכוונה היא למים ולא לימים.

וזה מאפשר לו לקבוע שהדימוי של הגלות למבול, מחייב לומר שהנמשל איננו גלות בבל, אלא הגלות בה אנו שרויים כעת. שהרי אם הכוונה היתה לגלות בבל, היתה אחריה שיבת ציון, שאחריה הלכנו שוב לגלות, אחרי חורבן הבית השני.

ואילו מהגלות הזו, של 2000 שנה, עוד נזכה לשוב ממנה לארץ אבותינו, ואז תחול עלינו נבואתו של ישעיהו: לא תגלו שוב מארצכם. והבטחתי זו היא הבטחה חלוטה. הבטחה שהיא גם שבועה: 

אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ, כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעוֹר בָּךְ. 

כלומר: כמו שנשבעתי שהמבול לא ישוב, כך אני מבטיח שלא אקצוף עליכם, ולא אלך עימכם שוב בקרי, ולא אשליך אתכם שוב לגלות. ובהמשך:

כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ, וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶינָה, וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ, וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט, אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה'.

ולנו, השבים ארצה אחרי 2000 שנה, נותן לומר רק: לו יהי.

יונתן בשיא

מעוניינים לקבל למייל שלכם כל שבוע - שד"ל בשבוע? מוזמנים להשאיר את הפרטים שלכם

   
       
   

   

       
   

   

אני מאשר/ת קבלת מיילים
   

   

     
   

פירוש שד״ל לתורה

הוצאה חדשה של פירוש שד"ל לתורה, מבוססת על השוואה בין מספר כתבי יד של תלמידיו, והשוואתם להוצאה המודפסת של הפירוש הראשון, בפדובה שבאיטליה. הפירוש נכתב רבדים רבדים, המציגים בבהירות את ההתפתחות של הפירוש לאורך עשרות השנים בהן לימד שד"ל תורה בבית המדרש לרבנים.
שיטתו הייחודית של שד"ל, גדול חכמי איטליה במאה ה-19, נחשפת בפירושו המקורי לתורה שמהלך בין דבקות במסורת היהודית לפרשנות מודרנית החותרת לאמת מדעית ולרציונאליזם.
"סדרת החומשים שארון הספרים היהודי אינו שלם בלעדיה"