fbpx

הפטרת פרשת כי תשא

בשנים בהן חל ר"ח אלול בשבת, נהוג בחלק מהקהילות לקרוא את שתי ההפטרות, של ראה ושל כי תצא, ברצף (כפי שהן מופיעות בישעיהו פרק נ"ד).

על הפסוק (נ"ד ט') 'כי- מי נח זאת לי', אומר שד"ל כי חלק גדול מהפרשנים חיברו את שתי המילים הראשונות למילה אחת: 'כימי נח זאת לי'. במילים אחרות: המדובר הוא בתיאור מצב, ולא בתיאור זמן. אם חושבים על הפסוק, נראה ששני הפירושים יכולים להתאים, אך שד"ל איננו מקבל את ההסבר הזה, ואומר: "הענין הזה הוא אצלי כענין המבול שנשבעתי עליו שלא יעבור עוד על הארץ".

מאחר ומדובר על הצעה לשנות מילה בתנ"ך, אין שד"ל התייחס לדברים בקלות ראש. הוא חורש את כל הפרשנים והמתרגמים לדורותיהם, מצטט  עשרה מהם (!!), עתיקים וחדשים, מבני עמנו ומבני אומות אחרות, החלוקים בשאלה הזו: ויונתן וסומכוס ותיאודוציאון והמתרגם הסורי והיירונימוס ורבנו סעדיה תירגמו כימי מלה אחת, ורד״ק אמר שהספרים מתחלפים בזה, וכן מתורגם בתרגום שבעים זקנים, וכן תירגמו רוזנמילר וגזניוס.

החלוקה מעניינת: יונתן (כנראה מהמאה השניה), סומָכוס (symachos), תיאודוציון והמתרגם הסורי הם כולם אנשי העולם העתיק, כנראה שלהי המאה השניה. היירונימוס חי במאה הרביעית, ורבנו סעדיה גאון- במאה התשיעית. כולם תרגמו את התנ"ך, וכולם חיברו את המילים לאחת. מן הסתם- על פי מסורת שהיתה בידם. רד"ק (ר' דוד קמחי), איש המאה ה- 12, שהיה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית. לא מכריע בין שתי הדעות, ורק מציין שהיו כנראה שתי גרסאות לפסוק, ואילו רוזנמילר וגזניוס, אנשי המאה ה- 17 וה- 18, הסכימו עם רד"ק.

ולמרות כל הדעות האחרות, עומד שד"ל על שלו, ואומר: ואף על פי כן נוסח שלנו עיקר, כי אחר כך פירש מה שסתם בתחילה, ואמר 'מעבור מי נח'.

כלומר- המשכו של הפסוק מעיד על תחילתו, ומדובר כאן על תיאור מצב, ולא על תיאור זמן. [וראה סוגיה דומה על הפסוק בדברים ל"ג 'מימינו אשדת למו"].

מעוניינים לקבל למייל שלכם כל שבוע - שד"ל בשבוע? מוזמנים להשאיר את הפרטים שלכם

   
       
   

   

       
   

   

אני מאשר/ת קבלת מיילים
   

   

     
   

פירוש שד״ל לתורה

הוצאה חדשה של פירוש שד"ל לתורה, מבוססת על השוואה בין מספר כתבי יד של תלמידיו, והשוואתם להוצאה המודפסת של הפירוש הראשון, בפדובה שבאיטליה. הפירוש נכתב רבדים רבדים, המציגים בבהירות את ההתפתחות של הפירוש לאורך עשרות השנים בהן לימד שד"ל תורה בבית המדרש לרבנים.
שיטתו הייחודית של שד"ל, גדול חכמי איטליה במאה ה-19, נחשפת בפירושו המקורי לתורה שמהלך בין דבקות במסורת היהודית לפרשנות מודרנית החותרת לאמת מדעית ולרציונאליזם.
"סדרת החומשים שארון הספרים היהודי אינו שלם בלעדיה"