fbpx

הפטרת פרשת מסעי

שד"ל על הפטרת פרשת מסעי // ירמיהו פרק ב'

שלושת ההפטרות לימי בין המיצרים (שלוש דפורענותא) מתחילות בפרק א' של ירמיהו, ממשיכות בפרק ב', ויסתיימו בשבת הבאה בפרק א' של ישעיהו. וזאת ממש הזדמנות לפגוש את פירוש שד"ל לנ"ך על פרקים אלה.
ירמיהו הנביא מציג בצורה חדה את עזיבת ה' ומצוותיו ע"י כל שדרות העם: "הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵּה ה' וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי, וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי, וְהַנְּבִיאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל, וְאַחֲרֵי לֹא יוֹעִלוּ הָלָכוּ. "ואז הוא מרבה בדימויים על המעשה, ועל התוצאות שינבעו ממנו. הדימוי הראשון, והראשי, הוא דימוי המים: " אֹותִי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים, לַחְצֹב לָהֶם בֹּארוֹת בֹּארֹת נִשְׁבָּרִים, אֲשֶׁר לֹא יָכִילוּ הַמָּיִם".
דימוי המים הוא מאוד נפוץ במקרא. בהמשך הדימוי של עזיבת המקור של מים חיים, כתוב: "וְעַתָּה, מַה לָּךְ לְדֶרֶךְ מִצְרַיִם, לִשְׁתּוֹת מֵי שִׁיחוֹר, וּמַה לָּךְ לְדֶרֶךְ אַשּׁוּר, לִשְׁתּוֹת מֵי נָהָר".
הפירוש המקובל והמוכר על הפסוק הזה הוא הפסיחה על שתי הסעיפים של ממלכת יהודה, בכל תקופת הבית הראשון, האם להיות בן ברית של אשור (מצפון) או מצרים (מדרום)?
אך לפירוש הזה קשה- מה הקשר בין ההכרעה הפוליטית, לבין ההכרעה האמונית? וגם: הרי בעת כתיבת הדברים כבר הכריע המלך על הליכה עם מצרים, ולא עם אשור!
שד"ל בפירוש שלו לספר ירמיהו מחפש את דרך הביניים. והוא עוסק קודם בנמשל, ורק אחר כך יגיע למשל:
"נראה לי מה צורך לך לנטות מעל ה' ולשים בטחונך בבשר ודם? מה צורך לך ללכת בדרך מצרים לכרות עמם ברית לשתות מי נילוס. כלומר לקבל תועלת משם. ומה צורך היה לך לשעבר ללכת בדרך אשור לכרות ברית עמם לשתות מי הנהר הגדול שהוא פרת כלומר לקבל תועלת מהם. והנה הזכיר התחברותם עם מלך אשור לרמוז כי כמו שאבותיהם כרתו ברית עם מלך אשור ובטחו עליו שיושיעם ואחר כך נהפך להם לאויב, כן יקרה להם עתה בבטחם במצרים".

הפירוש המסורתי מבין את נבואת ירמיהו כביקורת פוליטית של ירמיהו בבחירה בבריתות של ממלכת יהודה, ושד"ל מדייק שכל הפיספוס הוא בעצם הביטחון בבשר ודם ולא באלוקים. שד"ל בעצם מחזיר את המשמעות של הנבואה לציר האמוני.
ההמשך של הפירוש, העוסק במשל, מעניין אף יותר. וניתן היה לכתוב את הפירוש רק במאה ה- 19, בה מסיירים אנשי אירופה במזרח התיכון, ועיקר תשומת הלב מופנית דווקא למצרים, שהולכת ונחפרת שם תעלת סואץ.
כך ממשיך שד"ל:
"שִחור. כן נקרא נהר נילוס וכן בלשון יוני Melas שענינו שיחור ע"ש שחרות ועכרות מימיו (וואסיוס ורוז'). והנה גם מימי נילוס גם מימי פרת עכורים מאד ואינם ראוים לשתיה אם לא יסננו אותם היטב ( Harmer ) ולפיכך אומר כאן דרך לעג לשתות מי שיחור לשתות מי נהר.
והכל כנגד "אותי עזבו מקור מים חיים".

שבת שלום, יונתן בשיא

מוקדש לזכרה המבורך של אימי, פיארה בשיא שהיום ראש חודש אב הוא יום הזיכרון שלה. שש שנים למותה

מעוניינים לקבל למייל שלכם כל שבוע - שד"ל בשבוע? מוזמנים להשאיר את הפרטים שלכם

   
       
   

   

       
   

   

אני מאשר/ת קבלת מיילים
   

   

     
   

פירוש שד״ל לתורה

הוצאה חדשה של פירוש שד"ל לתורה, מבוססת על השוואה בין מספר כתבי יד של תלמידיו, והשוואתם להוצאה המודפסת של הפירוש הראשון, בפדובה שבאיטליה. הפירוש נכתב רבדים רבדים, המציגים בבהירות את ההתפתחות של הפירוש לאורך עשרות השנים בהן לימד שד"ל תורה בבית המדרש לרבנים.
שיטתו הייחודית של שד"ל, גדול חכמי איטליה במאה ה-19, נחשפת בפירושו המקורי לתורה שמהלך בין דבקות במסורת היהודית לפרשנות מודרנית החותרת לאמת מדעית ולרציונאליזם.
"סדרת החומשים שארון הספרים היהודי אינו שלם בלעדיה"