fbpx

להפטרת במדבר תש"ף

וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר

החיבור של ההפטרות לפרשות, לעיתים הוא חיבור תוכני, אך פעמים רבות הוא חיבור למילה אחת, הנותנת קשר אסוציאטיבי. כך נראה שהפטרת השבוע שעבר, מירמיהו י"ז, נקבעה כך בגלל מילה אחת (וְשָׁמַטְתָּה). וכך גם, נראה שההפטרה מהושע פרק ב' ("והיה מספר בני ישראל") מתחברת לספר במדבר, חומש הפקודים, הסופר את בני ישראל ביציאה ממצרים וערב ההגעה לארץ ישראל. כלומר- קשר חיצוני בלבד.

אבל המנסה לחפש גם קשר של תוכן בין ההפטרה מהושע לפרשת במדבר, ומנסה להתעמק בנאמר בהפטרה, רואה כי רב בה הנסתר על הגלוי. גם בקריאה שניה ושלישית, לא ברור לנו כלל, לאילו אירועים מכוון הפרק. בכלל, ספר הושע נחשב לאחד המסובכים להבנה, מעט פירשו אותו, וגם ביניהם אין הסכמה על האירועים. שד"ל עצמו לא פירש את הושע, אך הטיל על תלמידו, משה הלוי עהרנרייך (מה"ע), לפרשו כעבודת הגמר בתום תקופת לימודיו בבית המדרש לרבנים. מצאנו את כתב היד בארכיון של הקהילה היהודית ברומא, והוצאנו אותו לדפוס.

מ"ה עהרנרייך נולד בברודי שבגליציה (1819), למד בבית המדרש לרבנים בפדובה (סיים- 1845), ונשאר באיטליה. שימש כרב במספר ערים, וכאשר בית המדרש לרבנים נדד  מפדובה לרומא.(1887), הוא עמד בראשו עד מותו (1899).

מה"ע מסביר כי הקושי בהבנת הפרק נובע מכך "שכל חלקי הפרק מחוברים היטב זה עם זה אע"פ שתחילתו נחמה ואמצעיתו תוכחה וסופו יחזור לנחמה". כלומר- נראה שכל הפרק הוא יחידה אחת, אבל הוא מתחיל בנחמה, " וְנִקְבְּצוּ בְּנֵי יְהוּדָה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו", ממשיך בתוכחה, "וְהִשְׁבַּתִּי כָּל מְשׂוֹשָׂהּ, חַגָּהּ חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ וְכֹל מוֹעֲדָהּ", ומסיים בנחמה,  "וְקֶשֶׁת וְחֶרֶב וּמִלְחָמָה אֶשְׁבּוֹר מִן הָאָרֶץ, וְהִשְׁכַּבְתִּים לָבֶטַח".

ובכן, באיזו תקופה מדובר? רד"ק מנסה לומר שהנבואה מכוונת לבית המקדש השלישי, שייבנה במהרה בימינו.  עהרנרייך, תלמידו של שד"ל, דוחה את פירושו של רד"ק מכל וכל:

כי לא תתכן דעת רד"ק, שהנבואה הזאת היא על גאולת בית שלישי וימי מלך המשיח. כי איך יתכן שהנביא אשר היה לפני גלות ראשונה ישתוק מגלות בית שני הקרובה וירחיק נבואתו על גאולת בית שלישי? וגם האומר שכוונת הנביא היא על הבית השני, גם זה לא יתכן לפי דעתי, כי הושע אמר הנבואה הזאת בלי ספק עדיין בימי ירבעם או מעט אחר מותו, שבימים ההם מצב מלכות יהודה היה טוב, וגם הנביאים היו מתנבאים עליה ימי טובה והצלחה, תחת מלך צדיק וישר והוא חזקיהו, ושהוא יציל את הארץ מיד מלכי אשור, אשר מלכות בית ישראל לא יכלה לעמוד נגדה. אם כך, מי יאמין שהושע יתנבא על גאולת בית שני אם עדיין רחקה כל כך גלות יהודה? והלא הושע עצמו הבטיח כי ה' ירחם את בית יהודה, אפילו אחר שישבור את קשת ישראל בעמק יזרעאל! ולפיכך נראה לי כי כל היעודים הנזכרים בנבואה הזאת הם על דרך תנאי: אם יסירו הבעלים מן הארץ, וייטיבו דרכיהם הרעים, ויתחברו עם מלכות יהודה, ויהיו לאחד תחת מלך מבית דוד, ויעבדו יחד את ה' בבית אשר שכן את שמו שם, אז יחיו ויצליחו. ואם יוסיפו להקשות ערפם ויגלו מן הארץ, ואז בארץ אויביהם יראו כי שקר מבטם ושוא מבטחם, וישובו אל ה' אלהיהם ויבקשו וידרשו אותו ויפחדו אליו ואל דוד מלכם.

קשה  לסכם במילים ספורות, פרק קשה כל כך, וגם הפכפך כל כך. ביקשנו רק להפנות מבט לכרך של "ארבעה מתרי עשר", שנכתבו על ידי שלושה מתלמידי שד"ל, בהדרכתו ובהכוונתו המודגשת של שד"ל. כדאי לעיין.

[לפני חודשים ספורים, ערב פרוץ הקורונה, ביקרנו בבית הספרים של איחוד הקהילות (UCEI), אצל ד"ר גיזלה לוי. חשנו שם קשר אישי, קשר פיזי ממש, לכתובים מן ההיסטוריה שלנו. שווה לבקר!].

מעוניינים לקבל למייל שלכם כל שבוע - שד"ל בשבוע? מוזמנים להשאיר את הפרטים שלכם

   
       
   

   

       
   

   

אני מאשר/ת קבלת מיילים
   

   

     
   

פירוש שד״ל לתורה

הוצאה חדשה של פירוש שד"ל לתורה, מבוססת על השוואה בין מספר כתבי יד של תלמידיו, והשוואתם להוצאה המודפסת של הפירוש הראשון, בפדובה שבאיטליה. הפירוש נכתב רבדים רבדים, המציגים בבהירות את ההתפתחות של הפירוש לאורך עשרות השנים בהן לימד שד"ל תורה בבית המדרש לרבנים.
שיטתו הייחודית של שד"ל, גדול חכמי איטליה במאה ה-19, נחשפת בפירושו המקורי לתורה שמהלך בין דבקות במסורת היהודית לפרשנות מודרנית החותרת לאמת מדעית ולרציונאליזם.
"סדרת החומשים שארון הספרים היהודי אינו שלם בלעדיה"