fbpx

לפרשת בלק תש"פ

שד"ל מגדיר את עצמו כפשטן, אך גם מרבה לצטט את רש"י, למרות שלא אחת מעדיף רש"י להביא מדרש, ואיננו אוחז בפשט הכתוב. בסיפורו של בלעם, והויכוח שלו עם בלק- מחד, ועם הקב"ה- מאידך, הדבר בולט. נביא כאן את פירושו של רש"י לפסוק שבכותרת. השאלה הנשאלת על הפסוק פשוטה: איזה 'דבר' שם הקב"ה בפי בלעם. הפשט נראה שהקב"ה כיוון את הדברים כך שבלעם לא יאמר את מה שהוא חפץ לומר, אלא את ההנחיות שהקב"ה רוצה שבלעם יגיד.

רש"י על הפסוק (כ"ג ט"ז) אומר:  וישם דבר בפיו– 'ומה היא השימה הזו? אלא, כשהיה שומע שאינו מורשה לקלל, אמר: מה אני חוזר לבלק לצערו? ונתן לו הקב"ה רסן וחכה בפיו, כאדם הפוקס בהמה בחכה להוליכה אל אשר ירצה'.

כלומר, יש כאן משל (הרסן והחכה) ונמשל  (דברים שעל בלעם לומר, לפי ההנחיות של ה').

רש"י מתבסס כאן על מדרש תנחומא, המסביר את הדברים ביתר בהירות: 'כאדם שנתן כלבוס בפי בהמה ופוקמה להיכן שירצה כך הקב"ה פוקס את פיו.'.

נשים לב לכך שהמדרש מתחיל בפוקם (מ"ם סופית) וממשיך בפוקס (בסמ"ך).

ומה הם פוקֵם ופוקֵס? במילון אבן שושן ישנם שני פעלים שכנים- האחד מסתיים בסמ"ך והשני במ"ם סופית. פקם = בלם, היטה בחזקה; פקס= פתח והרחיב בחזקה. אולי בהיפוך אותיות- פסק, פשׂק. את שני הפעלים האלה אין אנו מכירים. הם אינם מופיעים בתנ"ך אלא רק בלשון חז"ל, וגם אל העברית המודרנית לא באו. ומאחר ואינם חלק מהעברית המדוברת, הם שקעו ונשכחו.

והנה, מביא שד"ל פירוש אחר, או אולי מקור אחר, ואולי פועל אחר:

מצאנו ברש"י 'כאדם הפוקס בהמה', אך ברש"י כתב יד שלי היה כתוב בסמ"ך ואח"כ הגיהו בקו"ף, וכן נכון, והכוונה סותם פיה במתג ורסן (מלשון פקק).

ובכן, שד"ל מצא כתב יד אחד של פירוש הרש"י (כידוע, יש כמה מאות כתבי יד כאלה), שבו אכן המקור היה פוקס, אך מישהו תיקן לפוקק, מלשון פקק, וזה כבר פועל המוכר יותר לשד"ל. וגם לנו. ולכן הוא ממליץ להשתמש בפועל הזה.

אינני בטוח שההשערה של שד"ל ('וכן נכון') היא נכונה. סביר יותר שהמגיהַ לא הכיר את המילה פוקס/ פוקם, ותיקן למילה שהוא הכיר. גם סביר שהמילה פקק, בהיותה אונומטופאית, נשמרה טוב יותר לאורך הדורות מאשר אחיותיה. (כמו הבקבוק לעומת הצלוחית). 

וסליחה מכל הקוראים שהעיסוק בעברית קצת מלְאֵה אותם.

יונתן בשיא

מעוניינים לקבל למייל שלכם כל שבוע - שד"ל בשבוע? מוזמנים להשאיר את הפרטים שלכם

   
       
   

   

       
   

   

אני מאשר/ת קבלת מיילים
   

   

     
   

פירוש שד״ל לתורה

הוצאה חדשה של פירוש שד"ל לתורה, מבוססת על השוואה בין מספר כתבי יד של תלמידיו, והשוואתם להוצאה המודפסת של הפירוש הראשון, בפדובה שבאיטליה. הפירוש נכתב רבדים רבדים, המציגים בבהירות את ההתפתחות של הפירוש לאורך עשרות השנים בהן לימד שד"ל תורה בבית המדרש לרבנים.
שיטתו הייחודית של שד"ל, גדול חכמי איטליה במאה ה-19, נחשפת בפירושו המקורי לתורה שמהלך בין דבקות במסורת היהודית לפרשנות מודרנית החותרת לאמת מדעית ולרציונאליזם.
"סדרת החומשים שארון הספרים היהודי אינו שלם בלעדיה"