fbpx

לפרשת סוטה, נשא תש"ף

"לא יהיה כלום, כי לא היה כלום"

קשיים רבים מעמידה בפנינו פרשת הסוטה, ובראשם השאלה- כיצד משפיעים המים על האשה. הקושי הגדול ביותר הוא הציפיה למעורבות של הקב"ה בתהליך.

הרי יש שלוש אפשרויות להסביר את מה שקורה שם:

  • המים המרים פועלים פעולה פיסית על האשה
  • המים המרים פועלים פעולה פסיכולוגית על האשה
  • ה' מתערב בתהליך, ומכריע האם האשה אשמה או זכאית.

הפירוש הפשוט יותר להבנה הוא דווקא השני: נותנים לאשה לשתות תערובת לא ידועה. אם היא בטוחה בצדקתה, ש"לא יהיה כלום כי לא היה כלום", למים לא יהיו עליה כל השפעה. ואילו אם היא אכן נטמאה- אזי המים יגרמו לה להתנפחות הבטן וכו'.

ואולם אברהם אבן עזרא, בעקבות הגמרא במסכת סוטה, הולך כנראה אחרי האפשרות הראשונה דווקא, וסובר שמדובר אכן בחומר רעיל, בעל השפעה שלילית על הגוף. עם זאת הוא מדבר על סוד, ומציע את פירושו רק ברמז:

 'מי המרים– לפי דעתי,  סודו ידוע. גם יתכן שנקראו על שם סופם. והעד 'ובאו בה המים המאררים למרים', להורות כי האלות הנקראות המאררים ישימו המים מרים אחר היותם מתוקים'. כלומר המים היו מתוקים והפכו למרים בגלל הקללה (מְאֵרָה) שניתנה בהם.

אך מה הוא הסוד שעליו רומז ראב"ע? מסביר שד"ל, שה"סוד" הוא שהכהן היה מביט על האשה, ומחליט האם היא סטתה או לא, ועל פי החלטתו הוא היה מוסיף רעל למים!

(יח) מי המרים: מה שרמז הראב"ע (שהיה הכהן נותן במים סמים ממיתים, אם היה נראה לו שהאשה חטאה), הבל הוא ושיגעון, שהרי אם היה זה בדעת המחוקק, היה מוסר הענין לכהנים מפה לאוזן, ולא היה כותב בתורה מליצה שתְגָלֵה סודו.

שד"ל מעדיף את האפשרות השלישית, שיד ה' מתערבת בתהליך, וההחלטה האם המים יהפכו למרים ומאררים, היא רק של ההשגחה! מוסיף שד"ל:

 לא נקראו המים בשום מקום המים המרים, כי באמת לא היו מרים, ורק אם חטאה אז היו נעשים בקרבה מרים (כלומר מזיקים וארסיים). ואע"פ שאם לא נטמאה לא היו מרים, לא נקראו מתוקים או מֵי תרופה וכיוצא בזה, כי באמת אם לא נטמאה, לא היו המים מחדשים בה שום דבר.

וממשיך שד"ל ומסביר, שברור לגמרי שההכרעה האם האשה נטמאה או לא- היא בידי שמים. ואם כן, מדוע מורה משה לכהן לבצע את כל התהליך של השבעת האשה בשבועת האלה וכו'?

והנה משה לא נמנע מלכתוב מליצה, שייתכן להבין ממנה כי כל מעשיו וכל תורותיו לא היו אלא בכח אנושי, וכן חכמי התלמוד לא נמנעו מלומר שהכהן היה נותן במים דבר מר (סוטה ב' ע"א), כי כן היה נראה להם משמעות המילים. ולא חששו כלל שמא מזה ישפטו התלמידים שהיה העניין בתחבולה ובלא מעשה ניסים. כי מי שהוא נאמן בכל דבריו אין דרכו להיות דואג שמא יחשבוהו שקרן, ולא יעלה על לבו שיהיו דבריו צריכין חיזוק.

מעט מאד מצוות מצריכות התערבות מן השמים על מנת שעונשן יתבצע. שד"ל, המאמין הגדול, דחה כל אפשרות זולת התערבות כזו, בדיני הסוטה.

מעוניינים לקבל למייל שלכם כל שבוע - שד"ל בשבוע? מוזמנים להשאיר את הפרטים שלכם

   
       
   

   

       
   

   

אני מאשר/ת קבלת מיילים
   

   

     
   

פירוש שד״ל לתורה

הוצאה חדשה של פירוש שד"ל לתורה, מבוססת על השוואה בין מספר כתבי יד של תלמידיו, והשוואתם להוצאה המודפסת של הפירוש הראשון, בפדובה שבאיטליה. הפירוש נכתב רבדים רבדים, המציגים בבהירות את ההתפתחות של הפירוש לאורך עשרות השנים בהן לימד שד"ל תורה בבית המדרש לרבנים.
שיטתו הייחודית של שד"ל, גדול חכמי איטליה במאה ה-19, נחשפת בפירושו המקורי לתורה שמהלך בין דבקות במסורת היהודית לפרשנות מודרנית החותרת לאמת מדעית ולרציונאליזם.
"סדרת החומשים שארון הספרים היהודי אינו שלם בלעדיה"