fbpx

לפרשת תרומה תש"ף

עצי שיטים עומדים

החל מפרשת תרומה, משתנה הפורמט של פירוש שד"ל לתורה. על בראשית ומחצית שמות פירושו הוא ארוך ומפורט, בעוד שפירושו לשאר התורה קצר הרבה יותר ומתומצת. לא הצלחתי עד היום להבין את הסיבה, אף ששמעתי יותר מהסבר אחד לכך.

חומר גלם מרכזי בבנין המשכן הוא עצי השיטים. אומר הפסוק: וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן, עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים. עֶשֶׂר אַמּוֹת אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד.

שואל רש"י: "היה לו לומר: ועשית קרשים! [ולמה ה"א הידיעה? האם מדובר על קרשים ספציפיים?]. מהו הקרשים? מאותן העומדים ומיוחדים לכך. יעקב אבינו נטע ארזים במצרים וכשמת צווה לבניו להעלותם עמהם כשיצאו ממצרים ואמר להם שעתיד הקב"ה לצוות אותן לעשות משכן במדבר מעצי שטים ראו שיהיו מזומנים בידכם". 

הקושי על רש"י הוא כפול: מה הבעיה למצוא עצי שיטים במדבר סיני, המלא בעצי שיטה? ומדוע רש"י מדבר על ארזים ולא על עצי שיטה?

שד"ל אומר על כך בקיצור רב: 

שטים: בערבי שַנְטְ ובלעז Acacia.  

ובכך מפנה אותנו שד"ל להגדרה הבוטנית של העץ. מדובר על האָקָצְיָה שכולנו מכירים, היא היא השיטה, ויש לה כשמונה מאות זנים! אם כך- מדוע היה על יעקב להביא את השיטה/ הארז למצרים, ואחר כך לקחת אותו למדבר סיני? פרופ' יהודה פליקס נותן הסבר מופלא, שרק מומחה כמוהו יכול היה להציע: השיטה, היא האקציה, שמה במצרית 'שנדט' ובערבית 'סוּנט', ומינים רבים לה. ואולם בסיני ובנגב יש בעיקר שלושה מינים- שיטה סלילנית (באזור ים המלח ובחלק הצפוני של הערבה), שיטת הנגב (באזור הדרומי והמרכזי של הנגב), ושיטה סוככנית (שאין לה גזע כלל, והיא מסתעפת מבסיסה). לשלושתן בדים צרים ומפותלים. מהם לא ניתן להכין קורות שארכן 10 אמות (כ- 5 מטרים) ורחבן אמה וחצי. הזן היחיד של השיטה שניתן לעשות ממנו קורות כאלה הוא השיטה המלבינה, (Acacia Albida), והיא איננה גדלה במדבר, אלא רק ליד מקורות מים, בארץ ישראל ובעבר הירדן. עד כאן יהודה פליקס.

ברור שלרש"י לא עמדו המקורות והידע בבוטניקה לצורך האבחנה בין ארז לבין שיטה, והוא לא ידע את התכונות של מיני השיטה השונים. לכן הוא רק ציטט את המדרש. אך האם המדרש הוא תוצאה הקושי לגבי אורך הקרשים למשכן? איננו יודעים. אך ברור ששד"ל, איש המאה ה- 19 כבר ידע יותר, ופרופ' פליקס עליו השלום, השלים את הידע וגם הסביר מהיכן מקורו של המדרש שציטט רש"י.

כאן ראוי לציין שבעמק בית שאן יש שני מקבצים של השיטה המלבינה, בעלת הגזעים הישרים הארוכים ובעלי המשקל הסגולי הנמוך. האחד באפיק נחל תבור, והשני באפיק נחל אבוקה. ליד תל נישא (מנשיה), שאף הוכרז כשמורת טבע. בערוץ נחל אבוקה גם יצעדו אנשי יבש גלעד, כחמש מאות שנה לאחר יציאת מצרים, להוריד את גופתו של שאול המלך מחומות בית שאן, להעבירה לקבורה בעירם שבעבר הירדן.

מעוניינים לקבל למייל שלכם כל שבוע - שד"ל בשבוע? מוזמנים להשאיר את הפרטים שלכם

   
       
   

   

       
   

   

אני מאשר/ת קבלת מיילים
   

   

     
   

פירוש שד״ל לתורה

הוצאה חדשה של פירוש שד"ל לתורה, מבוססת על השוואה בין מספר כתבי יד של תלמידיו, והשוואתם להוצאה המודפסת של הפירוש הראשון, בפדובה שבאיטליה. הפירוש נכתב רבדים רבדים, המציגים בבהירות את ההתפתחות של הפירוש לאורך עשרות השנים בהן לימד שד"ל תורה בבית המדרש לרבנים.
שיטתו הייחודית של שד"ל, גדול חכמי איטליה במאה ה-19, נחשפת בפירושו המקורי לתורה שמהלך בין דבקות במסורת היהודית לפרשנות מודרנית החותרת לאמת מדעית ולרציונאליזם.
"סדרת החומשים שארון הספרים היהודי אינו שלם בלעדיה"