fbpx

פרשת ויגש

האם השארות הנפש רמוזה בפרשת ויגש?

שאלת השארות הנפש היא אחת מהשאלות הטעונות ביותר ביהדות, בשני מימדים: האחד- האם יש אכן השארות הנפש, וזה אחד מעיקרי היהדות, אך יש גם שאלה שניה, והיא: האם הדבר רמוז בתורה, ואחר כך בנ"ך. או, במילים אחרות: האם זה הוא נדבך שנוסף בתקופה מאוחרת יותר ליהדות, או שמא זה הוא יסוד מוסד, אך שהוא מוסתר בכוונה, ורק נרמז בדברי הכתוב.

המקום בו פורש שד"ל את דעתו באריכות בשאלה הזו הוא בהקדמה למגילת קהלת. על הפסוק מִי יוֹדֵעַ, רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמָעְלָה, וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ (קהלת ג 23), שם שד"ל לב לכך שהניקוד על ה"א השאלה (פעמיים) איננו חטף! או במילים אחרות, זו איננה ה"א השאלה, אלא ה"א הידיעה.

"עודני משתומם ומשתאה, ואשא עיני ואראה, והנה קצת דברי קהלת אין קושיים מפאת עצמם, רק המפרשים שינו את טעמם, ונדחקו לפרשם במסכנות, כדי שלא יובן מהם דבר מינות, ולולא יראו פן תצא מהם תקלה, כי עתה פירשום כפשוטם על נְקַלָה, כגון 'מי יודע רוח בני האדם העולה', פשוטו כתרגומו והה"א לשאלה, ולשון 'העולה היא והיורדת היא', מורה באצבע כי שאלה היא… אך בעל הנקוד ועמו כל המפרשים פירשו הכתוב בדרך רחוקה, פן יהיה הדבר למכשול ולפוקה". 

כלומר- המנקדים נמנעו מלנקד בה"א השאלה, על מנת למנוע טענה שמחבר הקהלת נחשד בעבירה על אחת מיסודי התורה.

בפרשתנו מתייחס שד"ל לנושא הזה, וקובע את עמדתו החד משמעית:

(מ"ז 9) ימי שני מגורי: רמז להישארות הנפש, כמו 'כי גר אנכי עמך' (תהלים ל"ט י"ג), 'כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבותינו כצל ימינו על הארץ' (ד"ה א' כ"ט ט"ו) (החכם יש"ר). 

אך לאחר הציטוט מיש"ר (יוסף שמואל רג'יו, איש גוריציה), ממשיך שד"ל ומציג מחלוקת עם בנו בכורו המנוח, אוהב גר (Filosseno) על המשמעות של הפסוק הזה:

ולדעת בני ז"ל אין הכוונה על קוצר חיי העולם הזה, אלא על שאין האדם שליט במאורעותיו ושהכל ביד ההשגחה האלהית, וזה טעם 'כי גר אנכי עמך תושב' וגו' (תהלים ל"ט י"ג), שהאל הוא כבעל הבית והאדם דר אצלו כגר תושב.

אוהב גר נפטר ממחלה בדמי ימיו (24)  ואביו טרח להזכיר את עמדת בנו בכל מקום אפשרי, כאילו בכך ישאיר בנו את חותמו בעולם. ולי נראה שהעמדות השונות של שניהם מציבות את העמדה שבה כל אחד מהם עמד: אוהב גר החש את העדר השליטה שלו על גופו ועל חייו, מול אביו המייחל ליום שבו יוכל אולי להיפגש עם בנו, בעולם שכולו טוב.

יונתן בשיא

מעוניינים לקבל למייל שלכם כל שבוע - שד"ל בשבוע? מוזמנים להשאיר את הפרטים שלכם

   
       
   

   

       
   

   

אני מאשר/ת קבלת מיילים
   

   

     
   

פירוש שד״ל לתורה

הוצאה חדשה של פירוש שד"ל לתורה, מבוססת על השוואה בין מספר כתבי יד של תלמידיו, והשוואתם להוצאה המודפסת של הפירוש הראשון, בפדובה שבאיטליה. הפירוש נכתב רבדים רבדים, המציגים בבהירות את ההתפתחות של הפירוש לאורך עשרות השנים בהן לימד שד"ל תורה בבית המדרש לרבנים.
שיטתו הייחודית של שד"ל, גדול חכמי איטליה במאה ה-19, נחשפת בפירושו המקורי לתורה שמהלך בין דבקות במסורת היהודית לפרשנות מודרנית החותרת לאמת מדעית ולרציונאליזם.
"סדרת החומשים שארון הספרים היהודי אינו שלם בלעדיה"