fbpx

פרשת וירא תש"ף

וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ

התחלנו את הדברים להפטרות השבוע, בימי בין המֵצרים, המשכנו בשבע דנחמתא, והתחלנו את ספר בראשית, והנה הגענו לפרשת וירא,  והיא הראשונה שבה אין פירוש שד"ל להפטרה. מכאן, בכל שבת שההפטרה איננה מהספרים שאותם פירש שד"ל, נחפש משהו מפירושו לפרשה דווקא.

שאלתי את נכדי בן ה- 16 מה ההבדל בין מְאחֵר לבין מתמהמה. לאחר דין ודברים בינינו, גם על ההבדלים בין בנין פיעל והתפעל, ושרשים כפולים, הראיתי לו מה אומר שד"ל (י"ט 16):

"הַמְאַחֵר קובע זמן אחֵר, ואומר אחר כך וכך זמן אעשה, אבל המתמהמה אומר הנני הנני, והוא מתעכב וחברו ממתין לו". 

תגובתו של עומר הפתיעה אותי: איזה פרשן מודרני! הוא מדבר ממש כמונו! והוסיף- המאחֵר שולח הודעה בווטסאפ שיאחר…

ולא היה סבא מאושר ממני.

כאן ברצוני להפנות את תשומת הלב למשהו מעניין: מה יעשה התלמיד שמעיר הערה בזמן שעור, והמורה אומר לו להכניס את דבריו לתוך הטקסט? ומה יעשו אחר כך מדפיסי הספר?

 בהמשך הפירוש לאותו הפסוק אומר שד"ל:

"והיה נראה לתלמידי י"ף כִי לשון התמהמה הוא משרש תמה, כי כן כל תמהון הוא שִממון ומבוכה ובלבול המחשבות והעדר כל עצה, והשיבותיו כי אין הת"יו מן השרש ואין המלה משרש תמה, אם כי איננו רחוק שיהיה שרש תמה נגזר גם הוא ממילת מה, וכן בהגדה תם מה הוא אומר מה זאת". 

י"ף, הלוא הוא יצחק פארדו בן ה- 18, הוא הוא בעל המחברת שממנה נבנה אחר כך הפירוש של שד"ל לתורה, והוא כותב על עצמו בגוף שלישי! ואני מנסה לדמיין את הסיטואציה: שד"ל מלמד, יצחק פארדו מעיר הערה, והמורה אומר: הערה יפה! תכניס אותה ישר למחברת, בתור הערה שלך. התלמיד מסמיק, אך חזקה עליו מצוות רבו.

ואולם כאשר יצא הפירוש בדפוס, בשנת 1871, היה כבר יצחק פארדו רבה של ורונה, אחד מהמכובדים שברבני איטליה. לכן בדפוס הראשון כתוב: "והיה נראה לתלמידי כמוהר"ר יצחק פארדו"! וברור שהתואר לא ניתן ע"י שד"ל עצמו, וכמובן שלא ע"י יצחק פארדו, אלא ע"י המדפיסים.

יצחק פארדו, הסבא של שתי הסבתות שלי.

יונתן בשיא

מעוניינים לקבל למייל שלכם כל שבוע - שד"ל בשבוע? מוזמנים להשאיר את הפרטים שלכם

   
       
   

   

       
   

   

אני מאשר/ת קבלת מיילים
   

   

     
   

פירוש שד״ל לתורה

הוצאה חדשה של פירוש שד"ל לתורה, מבוססת על השוואה בין מספר כתבי יד של תלמידיו, והשוואתם להוצאה המודפסת של הפירוש הראשון, בפדובה שבאיטליה. הפירוש נכתב רבדים רבדים, המציגים בבהירות את ההתפתחות של הפירוש לאורך עשרות השנים בהן לימד שד"ל תורה בבית המדרש לרבנים.
שיטתו הייחודית של שד"ל, גדול חכמי איטליה במאה ה-19, נחשפת בפירושו המקורי לתורה שמהלך בין דבקות במסורת היהודית לפרשנות מודרנית החותרת לאמת מדעית ולרציונאליזם.
"סדרת החומשים שארון הספרים היהודי אינו שלם בלעדיה"