fbpx

עולם התוכן

יונתן בשיא | 07.07.2020

קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה', רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה, כָּל אֹכְלָיו יֶאְשָׁמוּ (ירמיהו) לפני שנה בדיוק, התחלנו בפירוש לפרשת/ הפטרת השבוע, על פי שד"ל. זאת, מתוך מגמה להביא את בשורתו לקהל אוהבי הספר, ולהגדיל את ההכרות עם משנתו. התחלנו בפרק ב' של ירמיהו, בהפטרה לפרשת מסעי, ואנו מסיימים את מסענו בירמיהו פרק א', בהפטרה …

יונתן בשיא | 03.07.2020

שד"ל מגדיר את עצמו כפשטן, אך גם מרבה לצטט את רש"י, למרות שלא אחת מעדיף רש"י להביא מדרש, ואיננו אוחז בפשט הכתוב. בסיפורו של בלעם, והויכוח שלו עם בלק- מחד, ועם הקב"ה- מאידך, הדבר בולט. נביא כאן את פירושו של רש"י לפסוק שבכותרת. השאלה הנשאלת על הפסוק פשוטה: איזה 'דבר' …

יונתן בשיא | 25.06.2020

וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת יָדוֹ, וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם, וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים מה  היה  חטאם של משה ואהרן שנענשו עליו את העונש הגדול ביותר האפשרי- לא להשלים את משימתם ההיסטורית? פרשני המקרא עסקו בכך רבות, וגם שד"ל ניסה את כוחו, עד שחזר בו. אך קודם שנצלול לפירושו, נציין שזהו הפסוק …

יונתן בשיא | 18.06.2020

 'וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה' השבוע סיים משה בר סימן טוב את תפקידו כמנכ"ל משרד הבריאות. בחדשים האחרונים, חדשי הקורונה, הוא היה האיש שכולם ייחלו למוצא פיו. והוא זה שעמד 'בין המתים לבין החיים', ובזכותו נעצרה המגפה. אנו מקדישים את השיעור הזה, לכבודו של ברסי. פרשת קרח, והמרד …

יונתן בשיא | 11.06.2020

וְיָתֻרוּ /  וְלֹא תָתֻרוּ  פרשתנו, המתחילה בפרשת המרגלים, ומסתיימת בפרשת ציצית, מתוחמת גם בפועל דומה, שיש לעמוד עליו. כיום זה הוא פועל השגור בפינו עד שאיננו שמים לב למשמעות שלו. והמעניין הוא, שהפועל זהה גם באנגלית, ובכל השפות האירופאיות. התר הוא התייר, והתיירות שווה ל- TOURISM. אבל בתנ"ך, הפועל 'לתור' …

יונתן בשיא | 04.06.2020

על שמות הנשיאים עשיתי משאל קצר בין כמה יודעי ספר, ושאלתי אותם שאלה קלה: כמה פעמים בספר במדבר מופיעים 12 שמות של נציגי השבטים. התשובות נעו בין פעמיים לשלוש. אך האמת היא, שיש חמש(!) רשימות כאלה: בפרשת במדבר: "ואלה שמות האנשים אשר יעמדו איתכם".בפרשת נשא- [את זה כולם זכרו!] "נשיא …

יונתן בשיא | 27.05.2020

"לא יהיה כלום, כי לא היה כלום" קשיים רבים מעמידה בפנינו פרשת הסוטה, ובראשם השאלה- כיצד משפיעים המים על האשה. הקושי הגדול ביותר הוא הציפיה למעורבות של הקב"ה בתהליך. הרי יש שלוש אפשרויות להסביר את מה שקורה שם: המים המרים פועלים פעולה פיסית על האשההמים המרים פועלים פעולה פסיכולוגית על …

יונתן בשיא | 20.05.2020

וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם, אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר החיבור של ההפטרות לפרשות, לעיתים הוא חיבור תוכני, אך פעמים רבות הוא חיבור למילה אחת, הנותנת קשר אסוציאטיבי. כך נראה שהפטרת השבוע שעבר, מירמיהו י"ז, נקבעה כך בגלל מילה אחת (וְשָׁמַטְתָּה). וכך גם, נראה שההפטרה מהושע פרק ב' ("והיה …

יונתן בשיא | 14.05.2020

לפנים משורת הדין מצוות השמיטה (הן שמיטת הקרקע והן שמיטת כספים) והיובל (הן הקרקע, והן שיבת הקרקעות לבעליהן ושחרור העבדים), הן מן המצוות הסוציאליות ביותר שבתורה. מקומן כאן, בפרשת בהר, והשלמתן (שמיטת כספים) בפרשת ראה הן מהמצוות שקל מאד להזדהות עם תוכנן, ולהתחבר אל הצד  האנושי שבהן, אפילו האוניברסלי. לגבי …

יונתן בשיא | 06.05.2020

וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי או: פרשת המקלל- מה בעצם קרה שם? כאשר אנו קוראים את פרשת המקלל, ואת סיפור עונשו הכבד, איננו שואלים: מה בדיוק קרה שם? מדוע הוא הגיע למצב שבו הוא קילל את השם? מה גרם לו "לצאת מהכלים"? האירוע עצמו, נסתר לגמרי מעינינו. "וַיֵּצֵא בֶּן …

יונתן בשיא | 30.04.2020

על טעמי המקרא כפירוש אפשרי לפסוק טעמי המקרא, כמו גם הניקוד, הם סוג של פירוש לתורה.  הן פירוש של המילים, והן פירוש של הפסוקים. שניהם חודשו במאה השביעית, ושימשו הסבר למילה (ע"י הניקוד) ולפסוק (ע"י טעמי המקרא).  ומדוע דווקא במאה השביעית? מסביר זאת פרופ' יעקב זוסמן, שעד המאה השביעית היה …

יונתן בשיא | 29.04.2020

על טעמי המקרא כפירוש אפשרי לפסוק טעמי המקרא, כמו גם הניקוד, הם סוג של פירוש לתורה.  הן פירוש של המילים, והן פירוש של הפסוקים. שניהם חודשו במאה השביעית, ושימשו הסבר למילה (ע"י הניקוד) ולפסוק (ע"י טעמי המקרא).  ומדוע דווקא במאה השביעית? מסביר זאת פרופ' יעקב זוסמן, שעד המאה השביעית היה …

יונתן בשיא | 23.04.2020

וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים  קשות פרשיות אלה, תזריע ומצורע, להסבר לתלמידים בני המאה ה- 19. (ואם להודות על האמת, ככל שחולפים העיתים, אין הדבר נעשה קל יותר). ולכן שד"ל פותח את פרשת תזריע בסקירה ארוכה הפותחת בדברים האלה: כאן ראיתי לחוות בקצרה על כל ענייני טומאה וטהרה… ניכר המאמץ שהוא משקיע, …

יונתן בשיא | 16.04.2020

בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד על מותם של צעירים בדמי חייהם חייו של שד"ל היו מלאי מכאובים: חמישה משמונת ילדיו נפטרו ממחלות שונות בימי חייו, וכך גם אשתו הראשונה. אך מותו של בנו הבכור אוהב גר, שהיה כבר בן 26 ועסק במחקר פילולוגי כהמשך לאביו- שבר את רוחו. …

יונתן בשיא | 02.04.2020

על שד"ל ונחמה לייבוביץ וְאִם הֵאָכֹל יֵאָכֵל מִבְּשַׂר זֶבַח שְׁלָמָיו בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי, לֹא יֵרָצֶה, הַמַּקְרִיב אֹתוֹ לֹא יֵחָשֵׁב לוֹ, פִּגּוּל יִהְיֶה, וְהַנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת מִמֶּנּוּ, עֲוֺנָהּ תִּשָּׂא (ז' י"ח). לפנינו משפט מורכב. אפילו מורכב מאד. ניתן להסביר אותו בכמה דרכים, אבל הפירוש הפשוט, נראה לא סביר. שד"ל מסביר את הפשט, וגם …

יונתן בשיא | 26.03.2020

אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לה' שאלת הקרבנות עולה בשנים האחרונות שוב ושוב לדיון, בהקשר של חידוש עבודת המקדש. מרבים לצטט את הרמב"ם במורה, ואת הרב קוק ב"חזון הצמחונות והשלום" ועוד ועוד. בתחילת פרשת ויקרא, פותח שד"ל במונולוג ארוך על השקפתו בנושא הזה, וכתמיד הוא מקורי, אך גם צמוד לתפישתו …

יונתן בשיא | 19.03.2020

  וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב.. אֶת כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ בכל פרק המשכן, שד"ל מקצר מאד. רק במעט סוגיות הוא מאריך. גם בפסוק הראשון של פרק ל"ו הוא אומר בקיצור:  'ועשה בצלאל'- עיין אוהב גר עמוד 81. מה הכוונה? מה הוא הקושי שבו נתקל שד"ל? ומה פתרונו? ומה …

יונתן בשיא | 12.03.2020

ויפן וירד משה מן ההר ושני לוחות העדות בידו פרשני המקרא בכל הדורות, התקשו מאד בשאלה- מה הן שני הלוחות האלה? מה כתוב עליהן? האם אלה עשרת הדיברות, חמש על כל לוח, כפי שאומרים המדרשים, ואשר אנחנו מכירים מהפסלים המפורסמים של משה? ואין זו שאלה שולית אלא שאלה מרכזית מאד: …

יונתן בשיא | 04.03.2020

זכור את אשר עשה לך עמלק לשד"ל, המעמיד במרכז משנתו את החמלה, מצוות מחיית עמלק, וגם מחיית שבעת העממים, מנער ועד זקן, טף ונשים, איננה קלה לעיכול. וכאורה, אין זה רק מעשה חד פעמי, בדורות רחוקים. הרמב"ם , בהלכות מלכים ומלחמותיהם, מגדיר זאת יפה: 'מצות עשה להחרים שבעה עממין, וכל …

יונתן בשיא | 26.02.2020

עצי שיטים עומדים החל מפרשת תרומה, משתנה הפורמט של פירוש שד"ל לתורה. על בראשית ומחצית שמות פירושו הוא ארוך ומפורט, בעוד שפירושו לשאר התורה קצר הרבה יותר ומתומצת. לא הצלחתי עד היום להבין את הסיבה, אף ששמעתי יותר מהסבר אחד לכך. חומר גלם מרכזי בבנין המשכן הוא עצי השיטים. אומר …

יונתן בשיא | 19.02.2020

על החמלה וההשגחה הספר "יסודי תורה" שכתב שד"ל, הוא תמצית השקפת עולמו בנושא המוסר היהודי.  למצוות התורה שתי מטרות. הוא קרא להן "רָחֵם וגמול שמים", ובשפתנו- "החמלה וההשגחה".  שד"ל המחנך, מטיף לתלמידיו פעם אחר פעם על מרכזיותה של החמלה ביהדות, ודוגמא יפה לכך- בתחילת פרשתנו. מסביר שד"ל, מדוע פרשת משפטים …

יונתן בשיא | 13.02.2020

לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עשרת הדברות, שבמרכזה של פרשתנו, הביאו את שד"ל להאריך מאד בדבריו. ולא רק האורך בולט כאן, אלא גם שינויי הנוסח. שד"ל שינה דעתו במהלך השנים על חלקים מרכזיים מעשרת הדברות. חלקם נמחק כבר ע"י יצחק פארדו, שמחק את כתב היד של יח"ף אחיו, …

יונתן בשיא13.02.2020

וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. בשלוש מאות השנים האחרונות, עסקו רבים בניסיון להסביר את ניסי יציאת מצרים בתופעות מוכרות. כך הוסברה ירידת המן, כך הוסברה מכת הדם ביאור, וכך גם קריעת ים סוף. נציג כאן שני חוקרי המזרח, שסיירו יחד באמצע המאה ה- 18 בכל הלבנט, שאותם מצטט שד"ל, האחד …

יונתן בשיא | 28.01.2020

כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים, וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא. (ירמיהו מ"ו) הפרקים האחרונים של ספר ירמיהו מסודרים לא לפי סדר כרונולוגי. את פירושו על פרק מ"ו מתחיל שד"ל במשפט הבהרה: "אחרי שסיים את נבואותיו על בני עמו, הזכיר את הנבואות שהתנבא בזמנים שונים על שאר האומות". הפטרת השבוע היא הנבואה השניה (מתחילה בפסוק …

יונתן בשיא | 23.01.2020

וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ.. כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת.. וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִםאו: כאשר שד"ל כועס שד"ל איננו יוצא מכליו לעיתים קרובות. הוא עושה זאת רק כאשר הוא קורא דבר פרשנות שיש בו חוסר יושר, או חוסר התאמה לתפישת התורה.  דוגמא אחת לכך היא בפירוש לפסוק (ד8) "ושאלה אשה משכנתה". הדילמה הידועה …

יונתן בשיא | 16.01.2020

וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא… וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר פרשת שמות, המספרת את סיפורו של עם ישראל ההולך ומתהווה במצרים, מפגישה אותנו גם עם התרבות המצרית, והעם המצרי, אך גם עם  החי והצומח. הניסיון להגדיר מונחים מהפרשה בשפת המאה ה- 19 הוא אתגר. ושד"ל מנסה להתמודד איתו. רש"י- דרך משל- …

יונתן בשיא | 07.01.2020

את הפטרת ויחי אינני אוהב. בכל שנה כאשר אנו מגיעים לדבריו האחרונים של דוד המלך, אני מתקשה לקרוא את הדברים. ההנחיה 'וְהוֹרַדְתָּ אֶת שֵׂיבָתוֹ בְּדָם שְׁאוֹל', לשני אנשים זקנים, בגין מה שעשו בבחרותם, איננה הדבר הראוי להיעשות, על פי אמות המוסר המקובלות עלינו,  והוא מעורר תמיהה רבתי על דמותו של …

יונתן בשיא | 01.01.2020

האם השארות הנפש רמוזה בפרשת ויגש? שאלת השארות הנפש היא אחת מהשאלות הטעונות ביותר ביהדות, בשני מימדים: האחד- האם יש אכן השארות הנפש, וזה אחד מעיקרי היהדות, אך יש גם שאלה שניה, והיא: האם הדבר רמוז בתורה, ואחר כך בנ"ך. או, במילים אחרות: האם זה הוא נדבך שנוסף בתקופה מאוחרת …

יונתן בשיא | 25.12.2019

וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים, דַּקּוֹת וּשְׁדוּפות קָדִים, צומְחוֹת אַחֲרֵיהֶן. או: בין שד"ל לויקיפדיה שד"ל מרבה בפירושיו לנסות למצוא את מקורן של מילים המופיעות בתורה. סיירים אירופאים שהחלו מסיירים במזרח התיכון, הביאו איתם מילים חדשות, תופעות טבע חדשות, ושד"ל מנסה לשלב אותן בפירושו. בפרספקטיבה של 200 שנה, קל לומר שחלק מהניסיונות האלה …

יונתן בשיא | 19.12.2019

וַיִּתְּנֵהוּ אֶל בֵּית הַסֹּהַר, מְקוֹם אֲשֶׁר אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ אֲסוּרִים (ל"ט 20) הפותח עיתון, פוגש בכל יום את בית הכלא. או את בית הסוהר. ובדרך כלל, לא לאירועים מלבבים. מה ההבדל ביניהם?  האם בית כלא ובית סוהר הן מילים נרדפות? אנו משתמשים בהם כל כך הרבה, עד שאינינו שמים לב לעובדה …

יונתן בשיא | 12.12.2019

וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר (ל"ב 25) הבנתו של שד"ל בחלק גדול מהשפות השמיות העתיקות, מאפשרות לו לא אחת להתמודד עם דעות שונות של חוקרים שונים, על המשמעות או המקור של פועל שיש בו שימוש במקרא. לא אחת, ההשערות שלו לא יעמדו במבחן הזמן, ובלשנים בני הדורות האחרונים יפנו …

יונתן בשיא | 04.12.2019

וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם (הושע י"ב) הפרק מהושע שנבחר לשמש כהפטרת פרשת ויצא נבחר מן הסתם עקב הפסוק הראשון שלו שכאילו מסכם את הפרשה: וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם, וַיַּעֲבֹד יִשְׂרָאֵל בְּאִשָּׁה, וּבְאִשָּׁה שָׁמָר.  ואולם עיון בהמשך ההפטרה, מראה לנו כי יעקב כאן הוא המשל, ולא ברור לנו מה הוא הנמשל! …

יונתן בשיא | 28.11.2019

יונתן בשיא | 20.11.2019

כפי שציינתי בשבוע שעבר, אנו מגיעים כעת לרצף של הפטרות מנביאים ראשונים. בכל שבת שההפטרה איננה מהספרים שאותם פירש שד"ל, נחפש משהו מפירושו לפרשה דווקא. אין ילד שאיננו מכיר את פירושו של רש"י לפסוק הראשון של פרשת חיי שרה. אנחנו כל כך רגילים לצטט מהפירוש, עד שאיננו חשים שיש כאן …

יונתן בשיא | 10.11.2019

וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ התחלנו את הדברים להפטרות השבוע, בימי בין המֵצרים, המשכנו בשבע דנחמתא, והתחלנו את ספר בראשית, והנה הגענו לפרשת וירא,  והיא הראשונה שבה אין פירוש שד"ל להפטרה. מכאן, בכל שבת שההפטרה איננה מהספרים שאותם פירש שד"ל, נחפש משהו מפירושו לפרשה דווקא. שאלתי את נכדי בן ה- 16 מה ההבדל בין …

יונתן בשיא | 05.11.2019

מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח, צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ (ישעיהו מ"א) מי העיר ממזרח? במי מדובר? למי הכוונה? והאם נבואה זו עוסקת בשיבה מגלות בבל, או בשיבה מהגלות השניה? פרשני ישעיהו המנסים להסביר כל נבואה בהקשר ההיסטורי והפוליטי, נחלקו. ומה דעתו של שד"ל? כאן, אני מבקש להעיר על שיטתו של שד"ל בנושא הרחב …

יונתן בשיא | 31.10.2019

כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ (ישעיהו נ"ד) הפטרת "רני עקרה" נקראת פעמיים בשנה, בפרשת נח ובפרשת כי תצא. הטעם לקריאתה ב"שבע דנחמתא" ברור. אך מדוע כאן? התשובה טמונה כנראה בפסוק שבכותרת: הנביא משווה במשל את הבטחת הקב"ה לנח שהמבול לא ישוב, להבטחת …

יונתן בשיא31.10.2019

"להתחיל מבראשית", משמעו איננו להתחיל. מההתחלה, אלא לסיים, ולשוב אל ההתחלה. כאשר כתבה נעמי שמר את שירה האלמותי, כך היא תיארה את בריאתו של יום חדש: מבראשיתאת עולמך בבוקר תמיד לברוא:האדמה, העשב וכל המאורותואז מן העפר, בצלם אנשיםלקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית כך בפרשות השבוע, וכך גם בהפטרות. שבים אנו …

חז"ל התלבטו האם לכלול את קהלת ב- 24 ספרי התנ"ך, כדברי הגמרא במסכת שבת: "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרין זה את זה". ולא גנזוהו בעיקר בגלל הסיכום של קהלת. בפסוק האחרון שאחרי כל ההתלבטויות, הוא מסכם: "סוף …

יונתן בשיא | 14.09.2019

בשנים בהן חל ר"ח אלול בשבת, נהוג בחלק מהקהילות לקרוא את שתי ההפטרות, של ראה ושל כי תצא, ברצף (כפי שהן מופיעות בישעיהו פרק נ"ד). על הפסוק (נ"ד ט') 'כי- מי נח זאת לי', אומר שד"ל כי חלק גדול מהפרשנים חיברו את שתי המילים הראשונות למילה אחת: 'כימי נח זאת …

יונתן בשיא | 29.08.2019

הוי כל צמא לכו למים והפעם- שעור קצר בכלכלה. מוצר ציבורי,  (Public good) הוא מוצר שאין דרך אפקטיבית למנוע מאנשים להשתמש בו או ליהנות ממנו ללא תשלום, ובנוסף, שימוש במוצר על ידי אדם אחד אינו מפחית את הכמות הזמינה לאנשים אחרים. דוגמא אחת מהעולם המודרני היא הוצאות הביטחון, אך דוגמא …

עמוס לוצאטו | 27.08.2019 | חמלה

דרשו חז"ל: שש מאות ושלוש עשרה מצוות נאמרו לו למשה. בא דוד והעמידן על אחת עשרה… בא ישעיהו והעמידן על שש…. בא מיכה והעמידן על שלש… בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: "וצדיק באמונתו יחיה". (מכות, כ"ג ע"ב). יש הסוברים כי שד"ל העמיד את כל היהדות על שני יסודות – …

נחמיה רפל | 26.08.2019 | חמלה, מוסר שד״ל

על החמלה וההשגחה, שמואל דוד לוצאטו, הביא לדפוס: יונתן בשיא, ידיעות אחרונות – ספרי חמד, תל-אביב 2008. 175 עמ'. ארבעה שותפים לספר שלפנינו, והמעניין ביותר עבורנו הוא האחרון, המביא לבית הדפוס, חברנו יונתן בשיא. אך נפתח לפי סדר הופעת השותפים בספר: הראשון הוא פרופ' עמוס לוצאטו, איש ונציה, נכד נכדו …

יונתן בשיא | 22.08.2019 | הפטרת השבוע

 שבע הנחמות שאנו קוראים אחרי תשעה באב ועד ראש השנה, כולן מספר ישעיהו. בנחמה השניה, אף שהיא פותחת בלשון קשה "ותאמר ציון עזבני ה", רובה נחמה, ובעיקר הסיום הגדול, שבו אנו בוחרים לסיים את הקינות בתשעה באב:  כִּי נִחַם יְהוָה צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה'. …

יונתן בשיא | 15.08.2019 | הפטרת השבוע

שד״ל על הפטרת נחמו לאורך דורות, הפטרת נחמו טמנה בחובה משמעות נוספת מלבד הקשר שלה אל תשעה באב ורצף הפטרות החורבן והנחמה, וזו המחלוקת האימתנית בדבר שלימות ספר ישעיהו. השאלה הנצחית- האם יש "ישעיהו א" (פרק א'- ל"ט), ו"ישעיהו ב"- (פרק מ' עד ס"ו) עמדה בפני פרשני ישעיהו, הראשונים והאחרונים. תחילת …

יונתן בשיא | 17.07.2019 | הפירוש לתנ״ך

את ספר יחזקאל לא פירש שד"ל עד סופו, אלא רק ל"ב מתוך מ"ח פרקיו. מתוך כתבי היד שבידינו, וכן מדפוס לעמברג (ראה במבוא לנ"ך, בראש ספר ישעיהו), נראה שאכן לא סיים שד"ל את הפירוש לכל הספר.  יתרה מכך, מהתאריכים שבנספח ב, נראה שרק בשנותיו האחרונות נפנה שד"ל לעסוק ביחזקאל בצורה …

יונתן בשיא | 02.04.2019 | הפירוש לתנ״ך

את ירמיהו, בניגוד לישעיהו, לא הספיק שד"ל להוציא לאור עוד בחייו. רק כעשר שנים לאחר מותו, בשנת תרל"ו (1876), יצא לאור פירושו לירמיהו, יחד עם פירושיו  ליחזקאל משלי ואיוב, בהוצאת לעמברג. (עמוד השער בהוצאת לעמברג, בעמוד הבא). כלומר הבסיס לעבודתנו על ספר ירמיהו, הוא הפרסום בהוצאה הזו. עם זאת, לא …

יונתן בשיא | 10.04.2019 | הפירוש לתנ״ך

ספר ישעיהו הוא היחיד מבין ספרי התנ"ך אותו ערך שד"ל והוציאו לאור עוד בחייו. את תהליך לידתו של הפירוש מתאר שד"ל עצמו, בסוף פרק ל"ה: "בששי, בשבעה עשר יום לחודש שנת תקצ״א השלמתי פירוש ל״ה סימני ישעיה אלה ותרגומם, מקץ ששת ימים ושלושים ומאת יום. ברוך הנותן ליעף כח.. אשר …

יונתן בשיא | 04.05.2019 | מוסר שד״ל

כמה חודשים לאחר בר המצווה שלו, בפסח 1814, נפלה אימו של שד"ל למשכב. מחלתה (דלקת קרום החזה) היתה קשה. חזקיה אביו, שהאמין בקבלה, התפלל לרפואתה בדרך הקבלית הראויה, אך ראה כי תפילתו לא נענית, ומצבה מחמיר. הוא סבר כי אם בנו, נער טהור, יתפלל באותה הדרך, דרך הקבלה, תפילתו תיענה. …

יונתן בשיא | 12.07.2019 | הפטרת השבוע, פרשת שבוע

שד"ל על הפטרת פרשת מסעי // ירמיהו פרק ב' שלושת ההפטרות לימי בין המיצרים (שלוש דפורענותא) מתחילות בפרק א' של ירמיהו, ממשיכות בפרק ב', ויסתיימו בשבת הבאה בפרק א' של ישעיהו. וזאת ממש הזדמנות לפגוש את פירוש שד"ל לנ"ך על פרקים אלה. ירמיהו הנביא מציג בצורה חדה את עזיבת ה' …

להצטרפות לניוזלטר השבועי

   
       
   

   

       
   

   

אני מאשר/ת קבלת מיילים