פרשת וישלח תש"ף
וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר (ל"ב 25) הבנתו של שד"ל בחלק גדול מהשפות השמיות העתיקות, מאפשרות לו לא אחת להתמודד עם דעות שונות של
וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ, עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר (ל"ב 25) הבנתו של שד"ל בחלק גדול מהשפות השמיות העתיקות, מאפשרות לו לא אחת להתמודד עם דעות שונות של
וַיִּבְרַח יַעֲקֹב שְׂדֵה אֲרָם (הושע י"ב) הפרק מהושע שנבחר לשמש כהפטרת פרשת ויצא נבחר מן הסתם עקב הפסוק הראשון שלו שכאילו מסכם את הפרשה: וַיִּבְרַח
הַלְעִיטֵנִי נָא מִן הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה כִּי עָיֵף אָנֹכִי עַל כֵּן קָרָא שְׁמוֹ אֱדוֹם. בשבוע שעבר עסקנו ביחסו של שד"ל לרש"י. ההערכה הרבה לה זוכה
מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים כפי שציינתי בשבוע שעבר, אנו מגיעים כעת לרצף של הפטרות מנביאים ראשונים. בכל שבת שההפטרה איננה מהספרים שאותם פירש
את ירמיהו, בניגוד לישעיהו, לא הספיק שד"ל להוציא לאור עוד בחייו. רק כעשר שנים לאחר מותו, בשנת תרל"ו (1876), יצא לאור פירושו לירמיהו, יחד עם
שונה הפירוש של שד"ל לקהלת, מפירושיו לכל שאר ספרי התנ"ך, בכמה היבטים חשובים: את הפירוש כתב שד"ל הצעיר בן העשרים (תק"פ) , בהיותו עדיין בעיר
וַֽיִּתְמַהְמָ֓הּ התחלנו את הדברים להפטרות השבוע, בימי בין המֵצרים, המשכנו בשבע דנחמתא, והתחלנו את ספר בראשית, והנה הגענו לפרשת וירא, והיא הראשונה שבה אין פירוש
מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח, צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ (ישעיהו מ"א) מי העיר ממזרח? במי מדובר? למי הכוונה? והאם נבואה זו עוסקת בשיבה מגלות בבל, או בשיבה מהגלות
את ספר יחזקאל לא פירש שד"ל עד סופו, אלא רק ל"ב מתוך מ"ח פרקיו. מתוך כתבי היד שבידינו, וכן מדפוס לעמברג (ראה במבוא לנ"ך, בראש
כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ (ישעיהו נ"ד) הפטרת "רני עקרה" נקראת פעמיים בשנה, בפרשת נח ובפרשת כי